הסיפור של אוונס ופוטר

לילי עירבבה את השיקוי שבקדרה שלה בעוד  שג'יימס שיחק עם הסניץ' הזהוב מתחת לשולחן ובעיקר עיצבן אותה. לילי הייתה לחוצה למדי. השנה החמישית הייתה קשה לה, מכיוון שלקחה על עצמה הרבה מקצועות בבת אחת.
גוון השיקוי הפך צהבהב ואדי ספירלה עלו מהקדרה, מה שגרם לאנחת הקלה להיפלט מפיה של לילי.
"אז איזה שיקוי אנחנו מכינים?" שאל ג'יימס.
לילי נעצה בו מבט זועם.
"אחד, אני זו שהכינה את השיקוי, אתה לא לקחת שום חלק בהכנתו. שתיים, בתשובה לשאלתך, זה אמורטנציה, שיקוי האהבה החזק ביותר." לפתע ג'יימס נראה הרבה יותר סקרן.
הוא הזדקף במקומו והביט בקדרה המלאה בעניין.
"זה עובד?" שאל. לילי הרימה את אפה בהתנשאות.
"אני הכנתי את זה, זה יעבוד. אבל אנחנו לא יכולים להשתמש בזה, זה רק לשיעור," אמרה.
להפתעתה, ג'יימס לא שקע בחזרה בכיסאו.
חיוך שובב על שפתיו.
"מה אתה מתכנן, פוטר?" שאלה אותו בחומרה. ג'יימס חייך אליה.
"את עוד תדעי, אוונס," אמר, ורכן כדי לנשקה  בלחי. לילי נחרה בבוז ונרתעה לאחור.
"ממש לא, פוטר. כבר אמרתי לך." ג'יימס נראה מאוכזב עמוקות. הוא נפנה לאחור וצעד לעבר שולחן בשורה האחרונה, שם ישבו סיריוס בלק ורמוס לופין. סיריוס היה עם פניו לשולחן, וקולות נחירה רמים העידו על העובדה שנרדם זה מכבר. לופין הוסיף מרכיבים לקדרה שלו ובחש בכף עץ גדולה. אדים אפורים שהדיפו ריח שדמה לריחה של ביצה סרוחה רק גרמו לו להיראות עוד יותר מתוסכל.
"רך כף? רך כף?" ג'יימס נקש באצבעותיו אל מול ראשו של סיריוס. סיריוס פלט נחרה.
ג'יימס נעץ מרפק בצלעותיו של חברו.
ראשו של סיריוס התרומם מייד.
"אני לא עשיתי את זה!" קרא בישנוניות.
ראשו צנח בחזרה אל השולחן.
"רך כף, קום כבר!" ג'יימס הרים את ראשו של סיריוס וסטר ללחיו.
"אה?" סיריוס הביט סביבי בבלבול ורק אז הבחין בחברו חסר הסבלנות.
"מה, קרניים?" שאל, ומייד אחר כך אמר:
"תן לי לנחש, זה קשור ללילי." הוא פלט אנחת ייאוש כשנענה בהנהון.
"תקשיב, רך כף..." ג'יימס גולל בפניו את תוכניתו. חיוך התפשט על פניו של סיריוס.
"אתה בטוח?" שאל את ג'יימס, ונענה בהנהונים נמרצים.
"אתה בטח ממש נואש." סיריוס ריחם עליו.
כבר ארבע שנים שהוא מנסה לגרום ללילי לצאת איתו, והיא מסרבת בכל פעם ופעם.
"פוטר!" קרא סלגהורן. ג'יימס הזדקף.
"כן, פרופסור סלגהורן?" שאל.
"בוא הנה." ג'יימס התקרב לקדמת הכיתה, שם ישבה לילי עם הקדרה מלאה.
"מה אתה מריח, פוטר?" שאל סלגהורן, והורה על השיקוי הצהבהב. ג'יימס רכן קדימה ושאף את ריח השיקוי.
"עץ ישן, פרווה רטובה ושמפו בריח לבנדר," אמר מייד. סלגהורן חייך חיוך רחב.
"ריח השמפו שלך, העלמה אוונס!" קרא בעליצות. סומק התפשט על פניה של לילי.
היא הניפה את ידה בביטול, מה שגרם לצביטה קטנה בליבו של ג'יימס.
"ומה את מריחה, העלמה אוונס?" פנה סלגהורן ללילי. היא שאפה את ריח השיקוי, וחיוך רחב התפשט על פניה.
"דיו, עליי מרווה ו-" היא לא הספיקה להשלים המשפט לפני שעשן ירוק מילא את החדר כולו.
"פצצת סירחון!" קרא סלגהורן בזעם. ג'יימס היה מאוכזב מעט מהתזמון של סיריוס, אך מיהר במעשיו.
בעשן הירוק, אף אחד לא שם לב שהוא מילא בקבוקון זכוכית קטן בשיקוי הצהבהב.

ג'יימס הצמיד את מכסה השעם לבקבוקון הזכוכית ותחב אותו לכיס גלימתו.
"הצלחת?" שאל סיריוס, שיצא מהכיתה באותו הרגע.
"סלגהורן ידע שזה אני," אמר סיריוס.
"הוא החליט להבליג אבל עשה לי נאום שלם על שאני טהור דם ושאני חייב להפסיק להשתטות ובלה, בלה, בלה." סיריוס נראה משועמם ואפילו קצת כעוס.
"בקיצור, הצלחת?" שאל סיריוס. ג'יימס הנהן קצרות.
"איפה ירחוני וזנב-תולע?" שאל סיריוס.
"אנחנו פה!" התנשף קול מוכר. פיטר פטיגרו נעמד ליד סיריוס, ולופין נעמד לצד ג'יימס, ראשו שקוע בספר אדום כריכה.
"כמה זמן?" רגז ג'יימס.
"זנב-תולע שפך את הקדרה שלו, ותכולתה שרפה את הגלימה שלי," אמר לופין, והציג לראווה את גלימתו החרוכה. סיריוס נאנח וג'יימס גיחך.
"טוב, בואו כבר," אמר, ופנה לגרם המדרגות הקרוב.

ג'יימס טיפטף כמה טיפות לכוס המלאה מיץ דלעת.
"לילי?" קרא לעברה. לילי, שישבה בתוך מעגל של ספרים, קסתות דיו, עטי נוצה וקלפים, הפנתה אליו את מבטה.
"רוצה? הבאתי מהמטבחים," הוא החווה בראשו לעבר הכוס המלאה נוזל כתום שבידו.
לילי בחנה אותו בחשדנות ולבסוף הנהנה.
הוא הושיט לה את הכוס.
"תודה, אני ממש צמאה," אמרה בחיוך מוכיר תודה כשלקחה את הכוס מידו. ג'יימס התחרט מייד למראה חיוכה. היא קירבה את הכוס אל פיה ושאפה לחיקה את ריח הנוזל.
"לילי, אל - " אבל אז לילי הרימה את ראשה ונעצה בו מבט זועם.
"נראה לך שאני לא אבחין ששמת לי שיקוי אהבה במשקה?" צעקה, וחמת זעמה בערה להשחית. היא נעמדה והטיחה את הכוס בראשו של ג'יימס.
"חתיכת אידיוט! מה לא ברור לך ב'אני לא רוצה לצאת איתך'? חתיכת פוץ נפוח ומפגר!"
היא הסתובבה והתחילה לעלות במדרגות לחדרה בעודה ממלמלת קללות וגידופים.
"לילי! חכי! אני לא התכוונתי!" קרא, אבל היא כבר נעלמה.

		הפרק הבא