סיריוס בלק : הסיפור

פרק 2 - אלדון מפרק לחזירה סגולה את הצורה

"אז מה אתם עושים פה ביום יום?" שאל סיריוס ביום השני שלו בארוחת בוקר. הם ישבו בחדר האוכל של אחוזת-מקיליינר - שנקראה גם הבית-לקוסמים-חסרי-מקום - ואכלו טוסטים ופשטידות.
"מה זאת אומרת מה עושים?" שאלה ויולט. היא הגישה לשולחן קנקן גדול של שוקו. היא לבשה היום חולצה שחורה כמו הצבע של השיער שלה. "עושים מה שזורם, מה שבא".
"היום לא", אמר סלייט. הוא ניגב את משקפיו מהאדים שעלו עליהם מהפשטידה והביט בהם. " היום אלדון צריך אותנו. יש איזה משהו במזרח היער שצריך לטפל".
"בוקר טוב ילדים..." לחדר נכנסה אישה שסיריוס לא הכיר. היא התיישבה על ידם והתחילה למלא צלחת.
"דיאן", פנתה אליה ויולט, "פגשת כבר את סיריוס?"
דיאן הביטה בו במבט עייף. היא לבשה סוודר עבה. "היי. מצטערת, אני לא מדברת בבקרים".
היא התרכזה בצלחת. תוך כמה דקות היא סיימה לאכול והלכה משם.
"ככה היא" הודתה ויולט. "עכשיו, מכל דיירי הבית נשאר לך רק לפגוש את ריינה. היא במין טיול עם חברה שלה בבולגריה השבוע. היא אמורה לחזור מחרתיים".
" סיריוס", אמר סלייט עם חיוך, "תספר לי שוב את הקטע איך דני הפחיד אותך, במרתף אתמול".
"חלאס, סלייט", אמרה ויולט, "אתה יודע שיצאת זבל אתמול ששלחת אותו ככה לחפש את החרב בלי שום הכנה. הסיפור הזה רע, אני במקומו הייתי מתה שם מפחד".
"אולי אני יקליט לך את הסיפור שלי ותשמע אותו בלופים באוזניות". הציע סיריוס.
"זה יהיה נחמד", הודה סלייט, " אולי נשמע את זה תוך כדי משחק? להביא את 'הקוסמים של קטאן'? "
זה היה משחק שסיריוס לא הכיר. סלייט וויולט לימדו אותו איך לשחק. היו שם כפרים עם מתיישבים פיציים שכורתים עצים ואוספים תבן משדות משושים. סיריוס היה צריך כל הזמן לדרבן אותם לא להתעייף ולעשות את העבודה שלהם. בשלב כל שהוא דיאן חזרה לחדר אוכל וישבה איתם. היא לא דיברה הרבה.
"חבר'ה!" נשמעה צעקה מלמעלה. זה היה אלדון, הזקן שהיה סוג של אבא בבית הזה, "אתם מוכנים לצאת? אני צריך את העזרה שלכם לתקן את הגדר בקצה היער".
הם סיימו את המשחק ויצאו איתו. הם יצאו אל מאחורי הבית, שם היתה אורווה ממש קטנה.
"מה זה? מחסן מטאטאים?" שאל סיריוס.
"יש פה גם מטאטאים. עשינו פה קסם הרחבה." אמר אלדון. הוא פתח את הדלת והם נכנסו.
מבפנים זאת היתה אורווה ענקית, עם עשרות תאים של חיות. אור של בוקר חדר דרך החלונות הגבוהים והאיר את התאים וערימות הקש.
"טוב, שכל אחד יבחר לעצמו או היפוגריף או מטאטא, אנחנו נגיע לשם דרך האויר", אמר אלדון. הוא עצמו הלך להוציא היפוגריף. סיריוס ודיאן לקחו היפוגריפים גם כן. ויולט לקחה מטאטא וסלייט בחר מין נשר גדול עם אוכף.
" זה מרקו, הטיבלגר שלי", הסביר סלייט וליטף אותו, "טיבגלר זה יצור דיי תבוני. אל תשחק איתו".
הנשר רק נענע את ראשו.
הם יצאו החוצה אל הדשא, והמריאו אחרי אלדון מעל העצים.
. . .

בשלב מסוים אלדון סימן להם להתחיל לרדת.
הם נחתו בקצה היער על יד שדה רחב. סיריוס קשר את ההיפוגריף לאחד העצים ונתן לו חטיף שלקח מהאורווה.
הוא הלך אחרי אלדון אל עבר גדר העץ שהקיפה את כל שטח היער.
"אתם רואים את הבעיה?", שאל אלדון. הם ראו.
כל כמה מטרים היתה פירצה עגולה בגדר כאילו דפקו שם עם אייל ניגוח. הגדר היתה מחוררת לאורך עשרות מטרים, חורים שיכלו לעבור בהם כבשים.
"מה זה?" שאלה ויולט.
"ניחוש שלי- חיה כל שהיא עשתה את זה", אמר אלדון.
"אז נתפזר ונחפש?" הציעה דיאן. סיריוס היה כמעט מופתע כשהיא דיברה. היא היתה כל כך שקטה.
אלדון הנהן. "כן. נתפזר, אבל נשמור על קשר עין. תחפשו סימנים בתוך היער".
הם פסעו ברווחים של כחמישים מטר בין אחד לשני.
"הנה", סיריוס שמע במהרה צעקה מהכיוון של ויולט. הוא רץ לשם והגיע יחד עם כולם.
ויולט הצביעה אל בין העצים.
סלייט צחק בקול. "חיות שמנות..."
לא רחוק מהם, רעו חזירים קטנים, סגולים, עם שנהבים מעוגלים ועור עבה כמו שריון.
"לא פלא שהם עברו את הגדר כאילו היא נייר," אמר אלדון, "תתקרבו אליהם בשקט ותטילו עליהם רשת שתקשור אותם. הקסם הוא 'סווסקפרה' " אמר אלדון.
סווסקפרה - שינן סיריוס בראשו, ואמר, "יאלה. עפנו על זה".
מהלך הצייד היה דיי מצחיק. כל פעם שהחזירים ניסו לברוח הם הפילו מישהו על אדמת היער. בשלב מסויים סלייט גם ניסה לתפוס חזיר כדי לרכוב עליו.
"מספיק סלייט" אמר אלדון, "בא נסיים".
דיאן גם היא נהנהתה. היא פיזרה מהשרביט אבקת פיות והפכה את החזיר שלה למטושטש וכמעט עיוור. הוא הלך מנומנם ודרס שיחים.
אחרי חצי שעה בערך הם תפסו כעשרים חזירים סגולים.
" אני מקווה שזה הכל" אמר אלדון, "מחר אני יחזור לכאן כדי לוודא את זה. וביינתיים", הוא נפנף בשרביט וכל החזירים הורחפו מעט באוויר, " אני ייקח אותם למקום רחוק מפה. ויולט- אני לוקח את המטאטא שלך. אציו מטאטא".
המטאטא הגיע אליו בטיסה בין העצים.
"אלדון!" ויולט צעקה. מרוב בהלה אלדון הפיל את המטאטא על הרצפה.
הם הסתכלו כולם לכיוון ממנו היא הצביעה. בין העצים לא רחוק מהם עמדה אמא חזירה. יצור סגול ענק בגובה ארבעה מטרים ושמן כמו טנק.
. . .
"רוצו להיפוגריפים", הורה אלדון, " מהר!".
החזירה הסגולה התחילה לרוץ ואלדון הטיל קללה משתקת. הקללה פגעה בה ועפה לצד בלי נזק. הוא הטיל עוד כמה קללות שהתפזרו לכל כיוון. "לעזאזל", קילל. הוא הצביע על החזירונים הקטנים והטיל קסם שהטיס אותם לעבר השדה הפתוח. החזירה פנתה ודהרה אחריהם, מפילה עצים במרוצתה. אחד העצים שנפלו העיף את דיאן, והיא פגעה בקרקע ונעלמה.
החזירה רצה אחרי החזירונים הסגולים עד שנעלמה מהעין.
" דיאן!" צעקה ויולט ורצה למקום בו היא נפלה.
כולם רצו לשם והתאספו מסביב. היה שם בור ענק וחשוך בקרקע, כמו מחפורת של תולעת ענק.
"דיאן!" צעקה ויולט.
"אני כאן, אני בסדר", דיאן ענתה, " שניה אני אדליק אור. 'לומוס' "
כמה מטרים מתחתם הופיעה נקודת אור חזקה.
"וואו, חם פה. ויש פה מלא..." היא עצרה. " אלדון - אתה צריך לראות את זה."
"רגע. אני צריך למצוא דרך לרדת לשם", הוא ענה.
" אני יירד אליה", אמר סיריוס. הוא נתפס על השורשים שבלטו מקירות הבור והתחיל לרדת.
"תזהר," אמרה ויולט.
הוא המשיך להתדרדר, וכשהיה שני מטרים מהרצפה קפץ.
"תודה," אמרה לו דיאן, "אתה רואה?" היא האירה את מרחב הבור עם השרביט.
היו שם ברצפה הרבה בורות, ובכל בור היו כמה ביצים בצבע אחר. בין הבורות היו קופסאות ברזל שחורות שהפיצו חום ולחות שנועדו לתת לביצים תנאי התפתחות טובים.
אלדון קפץ ונחת על ידם והסתכל על המחזה.
"מישהו מנסה להפליל אותנו," הוא אמר, " מישהו מנסה לגרום ליער שלנו להיות מקום מסוכן, לייצר לנו פה חיות טרף. אני לא אתפלא אם החזירים שצדנו גם כן קשורים אליו. הוא עושה את זה אולי כדי לגרום שלא נרצה לגור פה, ואולי אפילו כדי שיגדירו את היער שלנו כמקום מסוכן לציבור והבית משפט יסגור אותו."
הם טיפסו ויצאו מהבור ואלדון ביקש מכולם להתרחק. הוא הטיל כישוף ואש מילאה את כל הבור, ולאחר מכן הבור התמוטט על כל תכונתו.
משם הם חזרו לנקודה בה נחתו, עלו על ההיפוגריפים וטסו בחזרה.
כשנחתו בחצר של הבית סלייט אמר עם מבט מנצנץ - "אני בעד, שנגלה מי זה ונפצפץ לו את הצורה".
"נראה לי אני כבר יודע מי זה", אמר אלדון, "זה רעיון טוב".
" נמצא את הבית שלו ונמלא לו את הגינה במלכודת השטן", סלייט הציע.
"אפשר להטיל את המדרגות שלו את קסם הגרם-האינסופי. הוא ירד לנצח בלי להגיע", אמרה ויולט.
"אני מכיר קסם שיתלה אותו הפוך באויר שיראו לו את התחתונים" אמר סיריוס. "ראיתי מישהו עושה את זה בהוגוורטס".
הם המשיכו לצחוק וחזרו לבית.

הפרק הקודם