potter friends

היוש!! טוב אז הסיפור הוא טיפה בסגנון הסדרה חברים. מקווה שתיהנו. שני הפרקים הראשונים הם רק כדי להסביר את הסיפור אז אתם לא חייבים לקרוא אותם והם הרבה פחות מעניינים מהפרקים האמיתיים. תגובווווווווווווווווווווווווווווווווות

דראקו מעולם לא הרגיש טוב יותר בנוכחות מישהי, לידה הוא הבין שלעולם לא ידע שמחה מה היא. הוא נשק לשפתיה הרכות, לא צריך לשון בשביל נשיקה מוצלחת. אסטוריה היתה האדם שאהב מכל, והוא שמח על כל רגע בחברתה. אסטוריה גרינלנד. בת זוגתו במשך שלוש חודשים, שלוש החודשים הכי יפים בחייו. 

כעבור שבוע

הרמיוני קמה ממטתה והלכה אל עבר הסלון. בחוץ עדיין היה חושך והשעון הראה על השעה 3:26. הרמיוני הבינה שלחזור לישון היא כבר לא תוכל ונכנסה למקלחת. היא יצאה מהמקלחת שתלתליה החומים והרטובים דבוקים לגבה. היא פתחה את האור והכינה לעצמה קפה. היא הלכה אל עבר הסלון ובחנה אותו לרגע.

 הסלון היה לבן ביותר. היא אהבה לבן, לבן זה צבע רגוע. לא רועש מדי ולא חלש מדי, צבע יפה. היא החליטה שהצבע רגוע מדי בשבילה, אחרי הכל... הבית של רון היה כולו בצבעים נועזים ובוהקים. מה רון קשור? לא משנה! הרמיוני הרימה את טלפון הבית וחייגה את מספרה של חברתה הטובה. כמה דקות בלבד ענתה אישה בת גילה, 24. 

"היי" אמר הקול מהצד השני

"הערתי אותך?" שאלה הרמיוני וענתה לעצמה "הערתי אותך. מצטערת אבל זה היה דחוף"

"לא הערת אותי. כבר הייתי ערה" אמר הקול באכזבה

"למה?" שאלה הרמיוני ומיד התחרטה על ששאלה את זה. הרי זה ברור למה

"בגללו" ענתה הנערה 

הרמיוני הרגישה עוד יותר נורא "גם לי יש בעיות בנים. את יכולה להיפגש?"

"מתי? עכשיו?" שאלה הנערה

"כ- לא תאמיני מה מצאתי עכשיו?"

"מה?"

"תמונה שלנו כשהיינו בנות 9 תחת הכיתוב 'אסטוריה והרמיוני ביום הראשון ללימודים' טוב... את באה?"

"אני אצלך תוך שתי דקות"

הרמיוני לא יכלה לחכות לספר לה את כל מה שעובר עליה. כי מה יותר טוב מלהתעצבן על בנים בחברת בחורות? הרמיוני בחנה בשנית את הדירה והחליטה שהלבן הורס לה את העניים. 

"מסטיבולנס" הרמיוני הרגישה שהסלון הרבה יותר מתאים לה בצבע לילך. היא התיישבה על הספה, ואז עברה לכורסא ולאחר מכן החליטה להכין לה קפה (למרות שהיה לה קפה מלא ביד). כיאה לאסטוריה, כעבור שתי דקות בדיוק צלצל פעמון הדלת. הרמיוני מיהרה לפתוח והפילה את כוסה על הדרך. "רומאפסטינו" לחשה והכוס חזרה לשיש במלואה. הרמיוני פתחה את הדלת וציינה לעצמה שהדלת צריכה ניגוב.

"היי" אמרה אסטוריה וחיבקה את הרמיוני בעדינות. הרמיוני חייכה והחוותה בידה על הספה. אסטוריה התיישבה ונאנחה. הרמיוני התיישבה גם היא ושתיהן ישבו דקות ארוכות כאילמות. מה שאעלץ את הרמיוני לחשוב. לחשוב על הארי. ורון. ועל איך שהוא קנאי לא יאומן. זה דבר ששוה להיפרד בגללו? אחרי הכל הוא תמיד היה קנאי וזה מעולם לא הפריע לה. טוב... זה לא היה מדויק, היתה כמובן השנה הרביעית. אבל היא שנאה את זה. הוא לא נתן לה ללכת רגע בלי שיעיר לה שהיא מסתכלת על מישהו. מצד שני זאת תכונה אחת מתוך הרבה. שליליות וטובות. 

"אז מה את אומרת?" שאלה הרמיוני. אסטוריה נראתה מפקפקת. היא נשכה את שפתה התחתונה וזזה סנטימטר ממקום מושבה על הספה. "אני חושבת שאת צריכה להישאר איתו" אמרה כלא בטוחה. בתגובה למבט השואל של הרמיוני ענתה לה "תראי, הקנאיות זה לא באופי שלו. הוא הסתכל על כל מה שחרצית עשתה?" 

הרמיוני היתה מבולבלת מההסבר של אסטוריה אך מה שיצא מפה היה "מי? את וודאי מתכוונת ללוונדר" אסטוריה הנהנה "שתיהן פרחים" ענתה והמשיכה בהסברה. "העובדה היא שהוא לא קנאי, הוא מקנא כי הוא לא מושך, ואת כן. הוא פשוט לא סומך עלליך מספיק" אמרה כמציינת את המובן מעליו. הרמיוני הזדעזע מהנכונות של הדברים. "לא סומך עלי?!" שאלה הרמיוני בעיקר את עצמה. זאת בהחלט לא הייתה התשובה שלה ציפתה "אנחנו במערכת יחסים של שש חודשים רצופים. מחוץ להן היו גם עוד ארבע שנים, אומנם נפרדו כמה פעמים בארבע שנים האלב אבל עדיין. אני לא מאמינה עליו. אני הולכת לדבר איתו על זה." 

ךא ידוע למה אבל אסטוריה נראתה ממש לחוצה "לא!" היא מיהרה להגיד. "כלומר... אני חושבת שאת צריכה להראות לו קודם. שלא יהיה ספק שהוא מקנא" 

הרמיוני הנהנה למרות שהיה ברור לשתיהן שהיא לא הקשיבה למילה ממה שאסטוריה אמרה "אל תתדאגי, אני הולכת להראות לו יפה מאוד, אז מתי פוגשים את החבר החדש שלך?" 

אסטוריה צחקקה "אחד, אתם תפגשו אותו ברביעי בקרוב, שתיים, את משנה נושא?" הרמיוני חייכה "כן"

(הערת מספר)

אם לא הבנתם, אסטוריה היא הקשר המחבר בים הרמיוני לדראקו

		הפרק הבא