סנייפ וחד הקרן

 

פרק 2


סנייפ צעד קדימה באיטיות, רגליו עדיין לא תפקדו כראוי כך שלמורת רוחו הוא נאלץ לקבל את העזרה שהוצעה לו ולהשען על חד הקרן כשהם חצו את המעבר בהליכה איטית. מי שחצב את המנהרה לא ייעד אותה למעבר סוסים, אבל באור העמום של הפרווה הלבנה התקרה הנמוכה נמתחה למעלה בצייתנות והקירות הצרים נדחפו לצדדים, מספיק למעבר אבל רק בקושי, כך שסנייפ עדיין זכה להרגיש את גופו נלחץ בין הקיר לבין ההולך על ארבע המגודל.

בנוסף על כך, השרביט שלו נעלם מהצריף כאילו לא היה. הוא תהה אם פוטר החליט לקחת אותו ממנו אחרי שמת, למרות שסנייפ לא הצליח למצוא שום סיבה מדוע פוטר ירצה אותו. פוטר. האם ראה את זיכרונותיו והתכוון להניח לאדון האופל להרוג--  

לא היה טעם לחשוב על זה עכשיו, במהרה הוא יגיע להוגוורטס. כך או כך הם היו בבעיה עכשיו כשהשרביט הבכור נפל לידיו של אדון האופל. אילו רק היה דמבלדור טורח מדי פעם לעדכן את סנייפ בתוכניות שלו--

הוא הסתכל בחד הקרן, האם גם הוא היה חלק מהתוכנית?

"למה הצלת אותי?" הוא שאל.

חד הקרן זקף את אוזניו ואז הטה את צווארו מעבר לכתפו והביט בסנייפ בלבביות, "ובכן, אם לנסח את הדברים בפשטות אני זקוק לעזרתך!" הוא אמר בהתלהבות,"הכישורים שלך נחוצים לי ואף חשוב מכך-- אתה יכול להבין אותי, מה שמאפשר לשנינו לעבוד יחד, אבל בבקשה אל תקבל את הרושם הלא נכון--" הוא הסתכל אל תוך עיניו של סנייפ במבט רב משמעות, כאילו ניסה להביע את מלוא עומק תחושותיו הכנות, "אני באמת שמח על כך שהתאפשרה לי ההזדמנות להציל את חייך למרות הנסיבות שבהן זה נעשה!"

"כמה אצילי," אמר סנייפ וחש את שפתו העליונה מתעוותת, "ומי אם יורשה לי לשאול שלח אותך לבקש את עזרתי, וכיצד-- אתה מסוגל לדבר?"

"הו, אני כאן ברשות עצמי," השיב חד הקרן בעליצות, "וכל חדי הקרן יכולים לדבר, העניין הוא שרק קוסמים טהורים יכולים אה-- 'לשמוע' אותנו, אתה מבין? חוץ מזה שאנו משתדלים לשמור את העובדה הזאת לעצמנו--" נימת קולו השתנתה וקיבלה ארשה רצינית, "אסור שעולם הקוסמים ידע על החברה הסודית שלנו, ועלי לעמוד על כך שנקפיד שלא להראות על ידי אחרים כל עוד אנחנו פועלים יחד."

לא חלק מהתוכנית של דמבלדור אם כך, הרהר סנייפ. "טהורים-- הכוונה לטהורי דם?" הוא שאל בתמיהה בִּימקום, הוא ידע בוודאות שהדם שלו לא היה טהור.

"הו לא!" השיב חד הקרן בביטול, "טהורים."

גבותיו של סנייפ התכווצו, "האם אתה מתכוון לקוסמים שהם טהורים בנשמתם?"

"אהמ לא," אמר חד הקרן, "לא טהורים בנשמתם." ואז לתמהונו של סנייפ הוא הפנה את ראשו וקרץ אליו, "נו, אתה יודע, טהו-ריםםם?"

סנייפ בהה בו, לא היה לו שמץ לאן בעל הקרן ניסה לחתור.

חד הקרן טלטל את ראשו, "לא משנה," הוא אמר בנימה של מישהו שהרים ידיים. בדיוק אז הם הגיעו אל סוף המחילה וסנייפ חיכה בקוצר רוח בזמן שהסוס טיפס החוצה, מתאמץ למשוך את אחוריו הגדולים מבעד לפתח הצר. סנייפ טיפס בעקבותיו ומצא את עצמו עומד בתוך חצר הוגוורטס לאור הירח. היו הרבה גופות שרועות על הקרקע שהשתייכו לשני הצדדים.

"קדימה," אמר חד הקרן, "כפי שאמרתי העניין חשוב מאוד ולא סובל דיחוי!" הוא דילג מעל לגופה של אוכל מוות עם קרביים שפוכים.

סנייפ הבחין שהיה זה מרקוס סנוגבויל, הוא התכופף והרים את השרביט שהיה מוטל על ידו והטיל על רגליו לחש ריפוי פשוט ולחש ניקיון שייבש וניקה את הגלימות שלבש לפני שטחב את השרביט לכיסו והפנה את ראשו להביט על טירת הוגוורטס. מבעד לחלונות השבורים הוא יכל לשמוע את קולות ההתקהלות שבקעו מהאולם הראשי. אדון האופל היה שם. הצריבה של הסימן האפל שעל זרועו הייתה ההוכחה לכך.

חד הקרן שהבחין שסנייפ נעצר התחיל להתנודד על רגליו בעצבנות, "אנחנו חייבים להמשיך, בוא, אני בטוח שהצד שלך יסתדר--"

סנייפ לא ידע לאיזה צד חד הקרן חשב שהוא השתייך אבל זה גם לא עניין אותו. הוא התחיל לצעוד היישר לכיוון הטירה.

"היי! לאן אתה הולך?! אמרתי לך שאנחנו חייבים להמ--"

"שָתֵק!" אמר סנייפ בפשטות, וחש סיפוק כאשר שמע את קול החבטה של חד הקרן פוגע באדמה מאחוריו. הוא לא ידע מה היה אותו עניין חשוב שחד הקרן היה חייב לטפל בו או למה הוא ניסה לגרור את סנייפ איתו, אבל לסנייפ היה עדיין אדון אופל להפיל, ופוטר, כמו תמיד, כנראה התרשל במילוי תפקידו.

הוא התגנב לאורך קיר האבן החיצוני של האולם הגדול עד שהתמקם עם גבו בצמוד לקיר ליד אחד מהחלונות השבורים. הוא השקיף פנימה: מוקפים בקוסמים ואוכלי מוות, פוטר ואדון האופל צעדו אחד סביב השני, שרביטיהם שלופים ומכוונים זה על זה בהיכון.

אף אחד לא הבחין בו, אדון האופל היה לגמרי מרוכז בפוטר וחשוף לחלוטין מהיכן שסנייפ עמד. הייתה לו אפשרות לפגיעה מדויקת. ליבו הלם. הוא הרים את שרביטו--

ואז הוא שמע את קולו של פוטר, נישא באוויר בבהירות,  "...היית צריך לדעת, הוא ביקש ממך לחוס על חייה נכון?" בקרב הקהל שבפנים נשמעו מלמולים נדהמים.

"הוא חשק בה. זה הכל." השיב אדון האופל.

"האעע,"

לסנייפ לקח רגע להבין שהיה זה הוא אשר השמיע את היבבה האומללה. שרביטו נפל לארץ וכפות ידיו התרוממו ללפות את פיו בחוזקה. פוטר! פוטר הארור! איך הוא העז לחשוף את סודו מול כולם? ברכיו פקעו וצנחו אל האדמה, היה זה התנאי היחידי שהציב! הדבר היחיד שדרש בתמורה! ועכשיו-- נשימותיו האיצו להתנשפות מהירה ובחילה נוראית אחזה בו, הידיעה שהכל ידעו על אהבתו ללילי הייתה--

הוא הרגיש כאילו שדדו אותו והותירו אותו עירום.

קריאות ה-'אוודה קאדאברה' וה-'אקספליארמוס' נשמעו עמומות באוזניו, כאילו קיר זכוכית עבה הפריד בינו לבין העולם. כך גם תרועות הניצחון וצהלות השמחה שמילאו את האוויר רגע אחרי.

"ובכן, נראה שהכל טופל," אמר חד הקרן על ידו בשקט.

סנייפ פקח את עיניו, ואז שלח את ידו אל עבר השרביט שעל הדשא אבל זה היה מאוחר מדי-- הקרן שעל ראשו של חד הקרן החלה לזהור באור כסוף והשרביט של סנוגבויל זינק מעלה אל האוויר הרחק מהישג ידו.

"אני מצטער, אבל אני חושש שאנחנו צריכים לעזוב עכשיו," אמר חד הקרן בנימה מצטערת אך פסקנית, ותפס את צווארון הגלימה של סנייפ בין שיניו הגדולות ומשך אותו.

הקרקע נשמטה תחת כפות רגליו והוא החל לבעוט באוויר בפראות, "שחרר אותי מיד, סוס מגודל!" אציו! אבל השרביט המשיך לרחף באוויר עטוף בזוהר כסוף מעל לקרנו של חד הקרן. לויקורפוס! אמפדימנטה! אקספליארמוס! הוא הרגיש את הקללות שהטיל נהדפות בזו אחר זו. "סוס ארור!" נבח סנייפ, הוא סירב להיות מובס על ידי סוס, לעזאזל! הוא החל לחבוט בחד הקרן בידיו אבל אגרופיו היו חסרי תועלת, לחד הקרן כמו לסוס רגיל היה כוח פיזי גדול בהרבה מזה של בנאדם, או קוסם.

לאחר כמה דקות בהן סנייפ המשיך להיאבק בחד הקרן לשווא בעיקשות תוך שחד הקרן גורר אותו בתוך היער, הם הגיעו למבנה קטן. חד הקרן בעט בדלת בשתי רגליו האחוריות, והיא התרסקה על הרצפה ב-טראח! הוא צעד פנימה, גורר את סנייפ יחד איתו, מזווית עינו הבחין סנייפ בגור עכביש מגודל קופץ בבהלה ממעל לכרית גדולה שעליה התכרבל בפינה, הבקתה של האגריד, הוא הספיק לחשוב לפני שאור כסוף הבליח ושני חופנים של אבקת פלו התרוממו להם באוויר מתוך העציץ שעל האח.

זה לא יעבוד, חשב סנייפ, זיעה קרה ניגרה על מצחו בעוד האח התעוררה לחיים, להבות ירוקות רושפות בה, הוגוורטס מנותקת מהרשת--

"הנפחיה הישנה, על יד עץ הערמון!" סינן חד הקרן מבין שיניו בקול רם מהדהד והניף את סנייפ אל תוך האח.

~


 

הפרק הקודם		הפרק הבא