משפחות

לוציוס מאלפוי שוחח עם אשתו נרקיסה מאלפוי בטרקלין, בעוד שבנם דראקו מסתבך עם העניבה שניסה ללבוש.

״אוי, נו, תביא לי את זה!״ התפרץ לוציוס על בנו וחטף מידיו את העניבה.

״לוציוס, תירגע,״ נזפה בו נרקיסה.

״בוא חמוד, אני אלמד אותך איך עושים את זה....״ חייכה נרקיסה אל בנה דראקו בן העשר.

לפתע נשמע צלצול בדלת.

״הו, הם פה!״ קרא לוציוס.

נרקיסה סידרה במהירות את עניבתו של בנה ורצה לפתוח את הדלת.

שנייה לפני הפתיחה העלתה על פניה הבעה קרירה אך למרות זאת מסבירת פנים.

היא פתחה את הדלת כאשר בנה עומד מאחוריה ולוציוס לידה.

כשנפתחה הדלת מיד זינקה פנימה ילדה שנראתה בערך בת גילו של דראקו, אולי מעט יותר קטנה.

היא הייתה לבושה בשמלת ערב חגיגית, ונעלי העקב הקטנות והקשת בשיערה היו נראות כשל ילדה מאוד מנומסת.

היא נראתה כבובה קטנה.

שיערה היה שחור חלק וגלש עד מותניה, ועיניה הכחולות היו יפהפיות.

עורה הבהיר גרם לה להיראות כבובת חרסינה.

היא חייכה אל דראקו והילדים התחבקו.

״נטלי, טוב לראות אותך!״ חייך אליה דראקו.

״גם אותך דראקו!״ חייכה אליו חיוך רחב הילדה הקטנה ששמה נטלי.

בעקבות נטלי נכנסו שני אנשים: בן אדם גבוה ודק, בעל שיער ושפם שחורים, ועיניים כחולות.

הוא היה נראה מאוד חמור סבר.

אישתו נכנסה אחריו, היא נראתה כאישה מתוקה להפליא.

שיערה הזהוב הגלי גלש והגיע עד למותניה, עיניה הירוקות נצצו בשעשוע כשראתה את דראקו ונטלי מפטפטים בעליזות, והיא הייתה נראית מלאת חיים.

״מרי, ג׳ון, טוב שהגעתם!״ חייכה אליהם נרקיסה.

לוציוס לחץ את ידיהם בחום וארבעתם פנו אל עבר שולחן האוכל.

בזמן הזה דראקו ואהובת ליבו נטלי חלקו נשיקה קטנה בחדר הילדים.

הפרק הקודם		הפרק הבא