דראקו-החיים האמיתיים

קרדיט כמובן ל-Laor שכתבה יחד איתי את הפאנפיק הזה! היא המנהלת השנייה!

אימא.״ נכנס דראקו לביתו, לחלוטין לא מוכן לסטירה המצלצלת שנחתה על פניו.
״איך אתה מעז??!?!? בושה למשפחתנו!!!!״ צעק עליו לוציוס, אביו.
״לוציוס, תירגע....״ ביקשה נרקיסה, אימו של דראקו.
״אני לא אירגע!״ עכשיו צעק לוציוס גם עליה.
״איך אתה מעז??!?!? לדבר עם בוצדם מטונף!?!?! ועוד גריינג׳ר!?!?!?!״ צרח לוציוס.
״א-אני...״ גימגם דראקו.
״כן!?!?!? אני מצפה להסבר!!!!!!״ רתח לוציוס.
״אני ביקשתי ממנה לעשות לי את שיעורי הבית.״ שיקר דראקו במצח נחושה.
לוציוס נראה כאילו הוא עומד להתפוצץ.
״א-א-אני הכרחתי אותה לעשות לי את שיעורי הבית.״ מיהר דראקו לגמגם בעקבות המבט של אביו.
לפתע הפלאטון צילצל.
דראקו נסוג מהטווח של אביו, והחל לעלות לאט במדרגות, עד ששמע את הקול של הדובר.
דראקו קפא במקומו בחרדה.
״הלו? הגעתי לבית משפחת מאלפוי?״ זיהה דראקו את קולה של הרמיוני.
נראה שגם לוציוס זיהה את הקול, כי הוא נעץ מבטי רצח בדראקו.
״כן, אבל אנחנו לא רוצים את שירותיך, בוצדמית מטונפת שכמוך, ואל תעשי לדראקו יותר את השיעורים! שלום ולא להתראות!״ צעק לתוך השפופרת לוציוס וכמעט טרק את הפלאטון, אלא שאז נשמע שוב קולה של הרמיוני: ״לעשות לו את השיעורים? אני לא עשיתי לו את השיעורים!״ קולה נשמע פגוע, כאילו דראקו בגד באמונה.
לוציוס טרק את הפלאטון והביט בדראקו בזעם טהור.
דראקו בלע את רוקו בחוזקה. הוא ידע מה הולך לבוא עכשיו.
לאחר הרבה סטירות מאביו, נכנס דראקו למיטה, ובכה.
בני משפחת מאלפוי לא אמורים לבכות, אך הוא לא יכל לעצור את הדמעות.
הוא דמיין את פניה של הרמיוני מולו, כמה פגועה היא בטח הייתה כשהבינה מה סיפר דראקו להוריו! היא הבינה אותו, ועכשיו היא בטח לא תרצה לראות את הפנים שלו בחיים!
לבסוף דראקו נרדם, מוחו מלא במחשבות, וכריתו מלאה בדמעות.

		הפרק הבא