הקונדסאים ולילי קוראים הארי פוטר

דלת הספרייה נפתחה בחבטה.
בפתח הדלת, עמדו ארבעה נערים.
הקונדסאים.
החבורה של הקונדסאים כללה את:
סיריוס בלק, נער גבוה ויפה תואר, בעל עיני דבש ושיער חום שנפל על עיניו באלגנטיות.
הוא היה ״שובר הלבבות של הוגוורטס״, וזרק בנות כמו גרביים משומשים.
הוא היה עושה צרות, ממש קונדסאי במלוא הדרו.
לידו עמד חברו הטוב ג׳יימס פוטר.
ג׳יימס היה גם הוא אליל בנות, אך לא הסכים לאף אחת.
כי היה מאוהב במישהי אחת עוד משנתו השלישית, אף על פי שעכשיו שנתו השביעית.
הוא עדיין מפציר בה לצאת איתו, והיא מסרבת בהתמדה ועקשנות.
ג׳יימס גם הוא יפה תואר ביותר.
עיניו החומות-אגוז נוצצות תמידית, שיערו השחור כלילה פרוע ומזדקר מאחור, וגורם לו להיראות הרפתקן ומעניין.
מסגרת דקה של משקפיים מקיפה את עיניו.
כשהוא מחייך את החיוך הקונדסי של אני-הולך-למתוח-אותך בנות מתעלפות לרגליו.
פשוטו כמשמעו.
לידם עומד רמוס לופין.
רמוס לא יפה כמו ג׳יימס וסיריוס, ובנות לא נופלות לרגליו, ולמרות זאת היו לו הרבה חברות.
הוא גם אוהב לעשות צרות, אך הוא ילד טוב, ותלמיד טוב, ומדריך ראשי!
רמוס נער בעל שיער זהב שמשתפל על עיניו, ועיניו הכחולות העגולות בוהקות כשהוא מחייך.
לידם עומד פיטר פטיגרו.
אף אחד מעולם לא הבין איך פטיגרו הצליח להשתחל את תוך החבורה הזו.
פיטר היה קטן ושמנמן, בעל שיער שחור ודליל ועיניים קטנות ומימיות.
הוא אהב יותר מכל לאכול, ואף פעם לא הייתה לו חברה.
כשנכנסו נתקל סיריוס במדף ספרים.
הוא גידף כאשר נפל עליו ספר כבד, והרים אותו.
לפתע הבחין ג׳יימס ברעמת שיער אדום.
״לילי!״ צעק.
חבריו נאנחו וגילגלו עיניים.
הם ידעו מה יבוא עכשיו.
לילי אוואנס הייתה בשכבתם של הקונדסאים, וג׳יימס היה מאוהב בה משנתם השלישית.
זה לא היה מאוד מפתיע, שכן לילי הייתה נערה יפה מאוד.
עיניה היו ירוקות בוהקות כאיזמרגד, עורה היה בהיר ומנומש קלות, ושיערה האדמוני הארוך והסמיך נפל על גבה במפלים מרהיבים.
ג׳יימס הפציר בה לצאת איתו משנתם השלישית, אך היא סירבה.
היא שנאה את הקונדסאים.
חוץ מרמוס, שהיה ידיד שלה.
לילי הפנתה אליהם את ראשה ועיני השקד שלה ננעצו בג׳יימס במבט מפחיד.
״תצאי איתי?״ שאל, מלא תקווה.
״לא!!!! תפסיק לשאול אותי!!!!״ צעקה עליו לילי בכעס, שכן הוא מציק לה שנים.
״החוצה!!!!!!!!!!!!״ צרחה מדאם פינס הספרנית.
״החוצה!!!!!!!!!!!! אסור לצעוק בספרייה!!!!!!!!!!!״ צרחה.
לילי יצאה בסערה מהספרייה, וג׳יימס מיהר אחריה.
חבריו ניסו להשיג אותו, וסיריוס כלל לא שם לב שהספר עדיין בידו.
הם הצליחו להשיגו רק בחדר המועדון.
כשנכנסו ראו את לילי וג׳יימס מתעמתים באמצע החדר, ועיניהם של כל התלמידים נעוצות בהם.
לילי וג׳יימס המשיכו להתנצח בצעקות.
״ג׳יימס! בוא נעשה משהו אחר!״ ניסה רמוס להפסיק את הריב של השניים.
״כן! בואו.... בואו נקרא את הספר הזה!״ אמר סיריוס בניסיון נואש להסיח את דעתו של ג׳יימס.
הוא הצליח.
לא רק עיניו של ג׳יימס הביטו עליו, אלא כל חדר המועדון הביט עליו, בתערובת של תדהמה מוחלטת והשתאות, שכן סיריוס בלק לא קרא ספר מאז שנתו הראשונה.
רמוס הכין לו את השיעורים.
״אני גם רוצה להצטרף! אני רוצה לראות את בלק מנסה להקשיב בשקט למשהו חמש דקות!״ קראה לילי, מביטה בבוז אל עבר סיריוס.
״בואו נעשה את זה!״ קפץ ג׳יימס על ההזדמנות לבלות קצת זמן עם לילי.
הקונדסאים ולילי עלו אל מעונות הבנים והתיישבו על המיטה של רמוס, שהייתה הכי מסודרת.
הוחלט שרמוס יקריא, וזה כיחכח בגרונו וקרא את שם הספר:
״הארי פוטר ואבן החכמים.״

		הפרק הבא