האסופית- תסריט

דיאנה יושבת ומחכה.

אן רצה פנימה.

דיאנה: איפה היית? חיכיתי לך.

אן: אני הייתי חייבת לקלוע מחדש את הצמות, היום הראשון שלי בבית הספר, אני כל כך מתרגשת!

מתחילות ללכת שלובות ידיים.

דיאנה: אני אכיר אותך לכל הבנות, יש לנו חבורה כזאת משלנו, שלבנים אסור להתקרב, ותשבי לידי בכיתה!

אן (בחשש): ומה אם הם לא יאהבו אותי?

דיאנה: אני בטוחה שאם יאהבו אותך, איך אפשר שלא לאהוב?

אן: תודה דיאנה.

דיאנה: ותתעלמי מהבנים, הם כולם מגוחכים. טוב, אולי כולם חוץ מגילברט בליית.

אן ודיאנה מגיעות לבית הספר.

ג'יין, ג'וסי ורובי צוחקות, הבנים משחקים מאחור.

ג'יין: ראיתי אותם אתמול באגם, הם בטוח הולכים להתארס!

רובי: היא תיראה מדהים בשמלת כלה!

ג'יין: דיאנה!

ג׳יין, ג׳וסי ורובי ניגשות אל אן ודיאנה.

דיאנה: אלה הן ג׳יין אנדרוז, ג׳וסי פיי ורובי גיליס. בנות, זאת אן.

ג׳יין: היי אן.

רובי: נעים להכיר.

אן: אני מבטיחה שאעשה כמיטב יכולתי להוכיח שאני ראויה לחברותכן.

הבנות שותקות.

דיאנה: אן אוהבת לקרוא, והיא מכירה הרבה מילים גדולות.

ג׳וסי: היא מכניסה אותם לכל משפט שהיא אומרת?

ג׳יין: אני אוהבת לקרוא גם.

רובי: לא, את לא.

ג׳יין: לא, אני לא.

ג׳וסי: למה הם מאלצים אותך ללבוש שמלה של אישה זקנה?

אן: זה נחמד שיש לי משהו חדש.

ג׳וסי: אם את יתומה  אני מניחה, לא היו תופסים אותי בחיים עם שמלה כזאת.

דיאנה: אן כבר לא יתומה, אימצו אותה.

אן: למעשה דיאנה אני עדיין יתומה. תמיד אהיה יתומה.

גילברט עובר ולוקח את הכובע של ג׳יין.

ג׳יין: היי!

רובי: גילברט…

דיאנה: זה גילברט בליית, אן, לרובי יש קראש עליו כבר שלוש שנים.

בכל הזמן הזה, ג׳יין עדיין מנסה להשיג את הכובע.

אן: לא כדאי שנלך לעזור לג׳יין לקחת את הכובע שלה בחזרה?

ג׳וסי: לא, היא תסתדר לבד.

דיאנה מהנהנת בראשה.

רובי: גילברט חלומי…

אן עולה על שולחן ולוקחת לגילברט את הכובע.

אן: הנה.

אן מושיטה את הכובע אל ג׳יין.

אן (לגילברט): האם אתה אוהב לקחת את רכושם של אחרים? זהו לא מעשה נחמד.

גילברט: ועם מי יש לי את העונג?

אן: אן שרלי קתברט.

גילברט: ובכן, גבירתי, את יכולה לדבר איתי בכל פעם.

אן: לא תודה.

אן מפנה לגילברט את הגב והולכת.

רובי (מתייפחת): שלוש שנים! שלוש שנים אני מנסה לגרום לגילברט להבחין בי! ואז היא באה והוא ישר שם לב!

ג'יין מחבקת את רובי.

ג'יין: די, די, רובי, הכל בסדר...

אן: למה היא בוכה?

דיאנה: זה לא משנה.

מר פיליפס נכנס.

דיאנה: בואי אן, זה מר פיליפס, המורה, צריך לשבת.

אן מתיישבת ליד דיאנה, ג׳וסי ליד רובי.

בזמן שגילברט מתייש רובי בוהה בו.

מר פיליפס: מאחר ויש לנו מצטרפת חדשה היום, תלמידים (מצביע על אן), אזכיר לכם את חוקי השיעור. אסור לדבר, לאכול, לקום או לעשות כל דבר שיפריע למהלך השיעור. משמעת וציות חשובים מאוד, וחוקים הם היסוד לכך. להפרת החוקים יהיו השלכות חמורות. מובן כיתה?

כל הכיתה: כן מר פיליפס.

מר פיליפס: מצויין.

עובר ליד רובי ונוקש לה מול הפרצוף, בזמן שהיא בוהה בגילברט. היא מתעוררת בבהלה.

מר פיליפס: היום נלמד גאומטריה, אנא פתרו את התרגילים מהלוח.

מר פיליפס מתחיל להתהלך בכיתה.

ילדים מתלחששים, בנות מעבירות פתקים, בנים זורקים אחד על השני דברים.

אחד מהבנים זורק על ג'יין משהו.

ג'יין: אאוץ'! אותך לפיליפס!

הילד: "אותך לפיליפס"...

מר פיליפס מסתובב וכולם קופאים מיד.

מר פיליפס: הכיתה היא לא פיקניק!

רובי: פיקניק... יש היום בצוהריים פיקניק!

מר פיליפס: העלמה גיליס, להתרכז בתרגיל.

מר פיליפס חוזר להסתובב.

גילברט זורק על אן משהו, ואן לא מגיבה.

גילברט שוב זורק על אן משהו, והיא אינה מגיבה, רק ממשיכה לבהות.

גילברט מתקרב לאן, תופס ומושך לה בצמות.

גילברט: ראש גזר!

אן קמה.

אן: רשע מגעיל אחד! איך אתה מעז!

אן חובטת בו עם הלוח שלה והלוח נשבר.

כל התלמידים בשוק, רובי פורצת בבכי.

ג׳וסי (לג׳יין): ידעתי. היא יתומה, מה לעשות.

מר פיליפס מתקרב לאן.

מר פיליפס: אן שרלי, מה קרה פה?

גילברט: זאת הייתה אשמתי מר פיליפס, אני צחקתי עלייה.

מר פיליפס: צר לי לראות תלמידה שלי בעלת מזג כזה ונקמנות כזאת. החוקים היו מאוד ברורים, ונראה שהעלמה שרלי לא הפנימה אותם. אז היום את תשמשי בתור דוגמא, כי להפרת החוקים יש השלכות! אן, לכי עמדי ליד הלוח עד גמר הלימודים.

אן הולכת לעמוד ליד הלוח, מר פיליפס כותב ומקריא את המשפט על הלוח.

מר פיליפס: לאן שרלי יש מזג רע מאוד, אן שרלי צריכה ללמוד לשלוט בעצמה.

רגעים עוברים.

מר פיליפס: יום הלימודים נגמר, הכיתה משוחררת.

אן רצה אל דיאנה והם מתחבקות.

אן: הרגשתי כאילו עמדתי שם ימים שלמים!

דיאנה: מר פיליפס פשוט הגזים.

ג'יין מתקרבת.

ג'יין: אממ, אן? תקשיבי, רובי קצת נפגע ממה שקרה היום עם גילברט... היא מנסה שהוא ישים לב אלייה כבר הרבה מאוד זמן, אז...

ג'וסי מחבקת ומוליכה את רובי החוצה בזמן שרובי בוכה.

ג'יין: כן, את רואה. אולי פשוט... לא תדברי איתו?

דיאנה תוקעת לג'יין מבט.

אן: אני לגמרי בסדר עם זה. רק הוספת לי עוד סיבה לא לדבר איתו.

ג'יין: אוקיי, נתראה בפיקניק היום!

ג'יין יוצאת.

גילברט בא אליהם.

גילברט: אני מתנצל.

אן: דיאנה, תגידי לגילברט שאני לא מתכוונת לדבר איתו.

אן מסתובבת ויוצאת.

דיאנה: לפחות תגיעי לפיקניק היום!

עוברים לפיקניק.

ג׳וסי: ואז היא חבטה בו עם הלוח שלה!

דיאנה: אל תדברי על אן ככה.

ג׳וסי: אבל זאת האמת.

ג׳יין: ג׳וסי, נראה לי שדיאנה די צודקת…

דיאנה: למה בכלל את מספרת את זה שוב? כולנו היינו שם שזה קרה. נכון רובי?

רובי לא עונה.

דיאנה: רובי?

רובי בוהה בגילברט.

רובי: נכון שגילברט חתיך בכל סיטואציה?

דיאנה: רובי!

רובי: כן! כן! מה שדיאנה אמרה!

ג׳יין: רובי, אולי תצאי מבועת הגילברט שלך ותצטרפי אלינו, בעולם האמיתי.

רובי: גילברט לא נמצא בשום בועה.

אן נכנסת.

דיאנה: אן!

דיאנה רצה לעבר אן.

גילברט בא אליהן.

דיאנה (בנחמדות): גילברט.

גילברט (בנימוס): דיאנה.

אן (בשנאה): גילברט.

גילברט: אן.

אן: מה אתה רוצה?

גילברט: הבאתי לך תפוח מהמטבע של המשפחה שלי, הם מאוד טעימים.

גילברט משיט לה תפוח.

אן: לא תודה.

ג׳יין עוברת ולוקחת את התפוח.

ג׳יין: ואני, מהצד השני, אשמח לקחת את זה.

גילברט: זה בגלל מה שאמרתי על השיער שלך, נכון? תראי, לא התכוונתי, זה סתם היה בצחוק!

אן: אבל בשבילי זה לא היה מצחיק, אתה פגעת בי, ואני בחיים לא אסלח לך! בחיים!

אן מסתובבת והולכת.

ג׳וסי: לא החטפת לו הפעם?

רובי: גילברט…

דיאנה: אני אלך לדבר איתה אחר כך.

דיאנה הולכת ורובי קופצת אל גילברט.

רובי: היי גילברט!

אן בצד, רייצ׳ל נכנסת.

אן: רייצ׳ל לינד!

רייצ׳ל: כן, זאת אני ילדה. סגרי את הפה שלך, בואי, שבי לידי.

רייצ׳ל ואן מתיישבות.

רייצ׳ל: לא באמת התכוונתי לגבי מה שאמרתי על המראה שלך. השיער שלך באמת לא הכי יפה, אבל יש לך אף מצויין!

אן: מה באת להגיד?

רייצ'ל: אן, אל תתחצפי למבוגרים ממך! זה מאוד לא מכובד!

אן: ואיך שאת מדברת כן?

רייצ'ל מביטה לצד בעצבים, נושמת נשימה עמוקה ונרגעת.

רייצ׳ל: למרות המראה שלך, אני בטוחה שנוכל למצוא לך בעל מתאים…

רייצ׳ל סורקת את הסביבה.

רייצ׳ל מצביעה על גילברט.

רייצ׳ל: זה!

אן: גילברט בליית?

רייצ׳ל: כן, את מכירה אותו? בחור נאה למדי, חסון יחסית, בעל קשרים רבים בכפר...

אן: הייתה לנו היכרות מעניינת, אפשר לומר…

רייצ׳ל: בכל מקרה, הוא בטוח הבחור בשבילך!

אן: מה?

רייצ׳ל: יש לו סיפור מעניין. לאבא שלו ולמרילה שלך היה… את יודעת… אהבת נעורים. הוא אפילו הזמין אותה לנסוע איתו להרפתקאות שלו מסביב לעולם, אבל היא סירבה, באותו הזמן אמא של מרילה ומתיו... (עצירה) אני לא הבן אדם שצריך לספר לך על זה..

אן מסתכלת על רייצ'ל במבט של "משהו שרייצ'ל לא מסכימה לרכל עליו" מופתעת.

רייצ'ל: בכל מקרה, הוא נסע בלעדייה, והתאהב שוב. הוא חזר לאבונלי כשאשתו הייתה בהריון עם גילברט, ונשאר באבונלי. תחשבי איזה סגירת מעגל זה יהיה בשביל מרילה, אם, את יודעת, תגמרי את חייך בתור רעייתו.

אן: רייצ׳ל! ממש לא! גילברט בליית הוא נרקיסיסט מגעיל ואני בחיים לא יאהב אותו!

אן קמה ומתחילה ללכת.

רייצ׳ל: או נו באמת אן, את חייבת להודות שהוא חתיך!

רובי, דיאנה, ג׳יין וג׳וסי יושבות ביחד. רובי בוהה בגילברט.

רובי: אתם יודעים, כבר רקמתי על המטפחות שלי את ראשי התיבות ר. ב

דיאנה: בשביל רובי בליית?

רובי מהנהנת, ודיאנה מגחחת.

ג'וסי: בקצב הזה, את מוזמנת לזרוק את המטפחות שלך כבר עכשיו.

רובי: למה את מתכוונת?

דיאנה: ג'וסי, אל...

ג'וסי: כי נראה לי שהוא שם עין על היתומה.. אני רק מזהירה אותך, כי אני חברה שלך.

דיאנה: רובי, אן פגשה את גילברט רק היום, והיא כבר שונאת אותו.

ג'וסי: אז מה, יש עוד הרבה זמן?

רובי: אתן חושבות שגילברט אוהב אותה? ולא אותי? (מייבבת) ושסתם רקמתי על המתפחות האלו?

רובי מתחילה לבכות.

דיאנה מחבקת אותה.

דיאנה: רובי! הכל בסדר!

ג׳וסי: אז תגידי דיאנה, למה את בכלל חברה של היתומה הזאת?

ג׳יין: או נו באמת ג׳וסי, אולי תפסיקי לדבר עלייה ככה? היא דווקא ממש נחמדה.

ג׳וסי: אז את מעדיפה לשבת איתה, ג׳יין?

ג׳יין: האמת שכן, אני בטוחה שכולנו מעדיפות.

ג׳יין ודיאנה קמות, ג׳יין מקימה את רובי.

ג׳יין: בואי רובי, אנחנו הולכות ממנה.

ג׳יין, דיאנה ורובי מתיישבות ליד אן.

ג׳וסי: שילכו אל היתומה המלוכלכת הזאת.

ג׳וסי הולכת אל גילברט.

ג׳וסי: היי גילברט, מה קורה?

גילברט: הכל בסדר, אני רק הולך לשנייה.

גילברט הולך לשבת עם הבנות, אן תוקעת בו מבט ורובי מתעלפת.

ג׳וסי יושבת על הרצפה ואוכלת לבד.

הפרק הקודם		הפרק הבא