מגיני הפושע.

כל הזכויות נתונות לג'י קי רולינג, רק כי לא השגתי אותה וכתבתי את הארי פוטר. (הרי לכם הפסד העצלות.)

הם ידעו שהוא נוכל, הם ידעו שהוא פושע, הם ידעו שהוא גנב.

ולמרות הכל הם נדרו את הנדר הכובל.

נדרו להגן עליו.

נדרו שלא להסגיר אותו.

נדרו שישמרו עליו.

הם ידעו שיותר מידי מונח על כף המאזניים.

את חייהם הם היו מוכנים להקריב.

להקריב כדי לעצור אותו.

אבל לא רק חייהם יגמרו אם הוא יעצר, אלא חיים של עוד רבים אחרים.

חיים של עולם שלם.

ולכן הם הגנו עליו, הגנו עליו מהרבה שרצו לרצוח אותו.

וחיכו שכל זה יגמר, והוא יוכנס לאזקבאן, יוכנס לאזקבאן והם ימותו.

אבל הם מוכנים, מוכנים למות למען הכלל.

אם זה רק יגמר מתישהו.

הו אז הם כבר מוכנים מעכשיו למות, למות למען הכלל.

הם היו ששה הילאים.

ששת ההילאים הכי טובים שהיו בשנים האחרונות במחלקת ההילאים.

אבל הם היו נאמנים לעולם, לפני שהיו נאמנים למשרד. 

וזאת הסיבה שהם היו חברים במסדר.

מסדר המגינים.

וזאת הסיבה שהם פרשו מההילאות.

ונשלחו למשימה שאם היא תגמר בהצלחה הם ימותו בסופה.

והם ידעו את זה, אבל הם היו מוכנים.

הם היו ששה.

וולטר הינגינץ'.

קרל סטראובם.

אמיליה וויגלמאו.

מריאן פלפינם.

פייר ז'לברון.

והמפקדת, אלינור סטלאב.

וששתם שמרו עליו על תומס ליימנדרון.

הפושע הנודע לשימצה, כי הם ידעו שאם הוא ימות, העולם כבר לא יהיה מה שהיה.

העולם יהיה מושחת יותר, דם רב ישפך הרבה יותר, ולכן הם שמרו עליו.

שמרו עליו, וידעו שכשהכל יגמר הם ימותו.

אבל יצילו את העולם.

ואף אחד חוץ מחברי המסדר לא יידע.

אף אחד לא יידע שהם מתו למען הכלל.

בבקשה תגיבו. (אחרת אני יכתוב עוד פרק מותח וינטוש.)

		הפרק הבא