אמת או חובה-הארי פוטר

נ.מ הארי

אם חברה שלכם, בשם ג׳יני וויזלי, גוררת אתכם למשחק אמת או חובה עם חצי מהתלמידים, אני מציע לכם.....

פשוט לא לחסל את וולדמורט פעם הבאה.

פשוט לא.

טוב, טוב, אני מניח שצריך לחזור לסיפור, אז ככה:

אני ישנתי לי בשלווה במיטה הנעימה שלי, אחרי המלחמה, משלים שעות שינה.

כאילו, לא ישנתי טוב ככה כבר איזה.....

אוקיי, מאז ומעולם.

ואז פתאום אני שומע צרחות.

עכשיו, לפעמים האינסטינקטים שלי מדברים במקומי, אז קפצתי מהמיטה, עם שיער פרוע, משקפיים עקומות, ובבוקסר, קורא:

״וולדמורט! אני אהרוג אותך! השמדתי את ההורוקרוקסים שלך!״

אוקיי, אל תצחקו.

זה לא מצחיק.

ראיתי את ג׳יני, צוחקת.

״זה לא מצחיק!״ ייבבתי.

אחרי שהתקלחתי והתלבשתי ולא הסתרקתי כי אין טעם, ירדתי למטה.

מצאתי את ג׳יני, רון, הרמיוני, לונה, נוויל, צ׳ו, אוליבר, אנג׳לינה, ג׳ורג׳, קייטי, אליסיה, לי ג׳ורדן, מייקל קורנר, טרי בוט, חנה אבוט, ארני מקמילן, מקלאגן(איזה מן שם זה קורמק???), וזכריה סמית׳, ו....

״דראקו? פנסי?״ שאלתי בתדהמה גמורה.

מי יזמין את אלו למסיבה?

דראקו חייך בשחצנות, ופנסי קרצה אליי.

איכס!

התיישבנו, ג׳יני הסבירה שאם הפקק עוצר עליך שואלים אותך, ואם עליך יוצאת התחתית אז אתה השואל.

״ואיך נדע שמישהו לא מרמה?״ שאל רון, והסתכל על דראקו במבט מלא משמעות.

״אני אטיל קסם ככה שתצטרכו להגיד רק את האמת.״ אמרה הרמיוני בחיוך רחב.

התחלנו.

זה לא היה רעיון טוב בכלל.

		הפרק הבא