מפגש משפחתי וויזלי

ג׳ורג׳ וויזלי קם, מפהק.

״אנג׳י?״ שאל בקול עייף וקיבל מיד כרית לפרצוף.

״אמרתי לך לא לקרוא לי ככה!״ זעמה אנג׳לינה.

ג׳ורג׳ ציחקק בשקט.

״אני הולך להעיר את הילדים.״ חייך חיוך קונדסי.

״הו, לא לא לא, אדון וויזלי.״ אמרה אנג׳לינה בהרמת גבות.

״קודם תתארגן, ושלא תעז להעיר את הילדים באחת מה״דרכים״ שלך!״ התרתה בו אנג׳לינה.

ג׳ורג׳ עטה על פניו הבעה תמימה ולא משכנעת בכלל.

״מי, אני?״ שאל בתדהמה מזויפת.

אנג׳לינה צחקה וקמה להתארגן.

היא לבשה חולצה אדומה ומכנסי ג׳ינס רפויים.

ג׳ורג׳ לבש חולצה צהובה, ומכנסי ג׳ינס.

״את יודעת, מוזר הקטע שיש לנו עם ג׳ינס, הא?״ שאל ג׳ורג׳.

״כן.״ הנהנה אנג׳לינה בעוד היא דוחפת אותו מחוץ לחדר.

כעבור רגע מצא את עצמו ג׳ורג׳ מול חדרם של ילדיו.

הוא נכנס בחיוך, ושלך את שרביטו.

לאחר נפנוף קצר שני הילדים היו תלויים מהקרסול.

״בוקר טוב, אבא.״ התמתחה רוקסן בשלווה.

ילדיו של ג׳ורג׳ היו רגילים לשיטות שלו.

ג׳ורג׳ בחן את רוקסן, משום מה היא נראתה לו שונה.

שיער בצבע קינמון ארוך גלי-יש

עיניים חומות גדולות-יש

עור בצבע שוקולד-יש

ילדה בת שבע עשרה-

״רגע, רגע, רגע!״ קרא ג׳ורג׳.

״מה?״ שאלה רוקסן בעייפות.

״את בת אחד עשרה, נכון?״ שאל בבהלה.

רוקסן הביטה בו.

״שוב שתית יותר מדי?״ שאלה בקול נוזף.

ג׳ורג׳ עיקם אליה את אפו, ושניהם צחקו.

הוא לא האמין כמה ילדתו גדלה.

באותו הרגע פרד התעורר ופקח את עיניו הכחולות.

״היי ילדון!״ קרא אליו ג׳ורג׳.

פרד עיקם את אפו המנומש בשובבות.

ג׳ורג׳ חייך ופרע את שיערו הג׳ינג׳י של הילד.

״אח, כמה שאתה דומה לאבא שלך, הקוסם המושלם בתולדות הקוסמות.״ אמר ג׳ורג׳ באנחה.

פרד ניסה לחבוט בו, אבל אנג׳לינה כבר עשתה את זה.

לבסוף, היו כולם מוכנים.

פרד לבש מכנסי ג׳ינס וחולצת טריקו כתומה, ורוקסן לבשה ג׳ינס צמוד וגופייה שחורה.

הם יצאו לדרך.

הפרק הקודם