האי של איגונטוס

כמובן, כל הזכויות שמורות לג'יי. קיי. רולינג המהממת. כל הדמויות, המקומות הם שלה בלבד!!

היי!! הפאנפיק הזה נכתב יחד עם חברה שלי, .Poli.f.w 

אנחנו מקוות שתהנו!!

...הוא היה חלק משלוש, אבל הוא היה היחיד. הוא היה מסתורי

.כוחו היה עצום, הקוסם הכי גדול שאיי פעם היה, ואיי פעם יהיה

.שמו היה איגונוטוס פברל. בכוחו היה לברוא את החיים עצמם! וזה מה שהוא אכן עשה

                                   ~.~                        

.ג'יני, ג'יני, תעוררי!!" נשמע קולה של הרמיוני"

.האמת, שכבר הייתי ערה. כאילו שיכולתי לישון בכלל

.אני כבר ערה!!" השבתי לה

."הרמיוני נכנסה לחדרי "פרופסור דמבלדור כבר על הסיפון, הוא מחכה לנו. המזוודות כבר שם" היא אמרה "וגם... הארי ורון

.נאנחתי וקמתי מהמיטה. כבר הייתי לבושה ומאורגנת. יצאתי מחדרי, והלכתי למטבח כדיי לחטוף איזה פרי לפני שנצא. להפתעתי, המקרר היה ריק

."מחפשת משהו?" שאל לופין בחיוך "כל האוכל במחסני האונייה. למקרה, את יודעת, שניתקע באי או משהו כזה. מחכים לך על הסיפון של 'שרביט הגורל'" הוסיף, ויצא מהחדר"

.

נאנחתי, נטלתי את המעיל ויצאתי מהבית

.אני בכלל לא טיפוס של אוניות. חבל שאחנו לא  יודעים את המיקום המדויק של האי, כי ככה היינו יכולים פשוט להתעתק. אבל זה המצב, ובשביל להציל את הארי אני מוכנה לעשות הכל

.בלי ששמתי לב, כבר הגעתי לאוניה. "ברוכים הבאים אל שרביט הגורל!" היה כתוב על הספינה באותיות אדומות זורחות. בחרטום האונייה עמד פסל של עוף חול מוזהב, שהסתכל עלי (עד כמה שפסלים יודעים להסתכל) במבט מוזר

.האונייה רחשה פעולה- ביל וצ'רלי עסקו בלהוביל את האלונקות של הארי ורון לחדר מוגן. פלר, פרד, ג'ורג' עסקו בלסדר את האספקה.

.לופין, קינגסלי, טונקס, נוויל והרמיוני, חברי צוות ההפלגה, היו מכונסים סביב דמבלדור להוראות  אחרונות. הצטרפתי אליהם ברגליים כושלות

."זכרו," אמר דמבלדור "ריחו של האי ירפא את הארי ורון, אבל בדרך לשם סכנות רבות. אינני אומר זאת בשביל לייאש אתכם ולהוציא כל תקווה מליבכם, אבל רצוני הוא שתהיו מוכנים למסע, פיזית ומנטאלית"

הלכתי משם. זאת הייתה הפעם האלף שדמבלדור אמר את זה ולא רציתי להקשיב. רגליי נשאו אותי מאליהן לחדר שבו שכבו בשלווה, על דרגשיי עץ לא נוחים במיוחד, הארי ורון. התקרבתי להארי. עורו היה חיוור, אבל פניו נינוחים ושלווים. כאילו ידע, והיה בטוח,שיצא מזה. שנציל אותו. נזכרתי ביום הנורא הזה, שבו שנהיים, הארי ורון, פשוט קרסו. אין לי מושג ממה, אבל אני מקווה שכשיתעוררו יוכלו סוף סוף לתת הסבר מספק

.אילו רק כל זה לא היה קורה" שמעתי את קולה של הרמיוני מאחורי"

."היא התקרבה אלי והניחה יד על כתפי. "נעבור את זה." אמרה, "הם יהיו בסדר. אני בטוחה

.התחלתי לבכות. כל המתח, הפחד, החשש והדאגה שהצטברו במוחי בשבועיים האחרונים יצאו עם הדמעות האלה. שמתי לב שהרמיוני עושה כמוני. חיבקתי אותה, ויחד יצאנו מהחדר

היכונו להפלגה" שמעתי את קולה של הקפטן, גברת טונקס לופין. מסביבנו כולם סביבי התחבקו והתנשקו, נפרדים ממשפחתם לזמן שאינו ידוע"

.ג'יני, תבטיחי לי שתשמרי על עצמך" אמרה לי אמי"

.אני בסדר, אני רק מקווה שגם רון והארי יהיו" החנקתי שוב את הדמעות. אמא חיבקה אותי, תחבה לידי פתק והלכה"

הסתכלתי על הפתק. היה כתוב בו

,ג'יני אהובה

.תשמרי על עצמך

.אל תתייאשי

.בסוף הכל יסתדר ותזכי לחזור הבייתה בשלום, עם הארי בריא ושמח כפי שלא היה מעולם

.נשיקות,          אמא

.

.הרגשתי טלטלה והבנתי שאנחנו מתחילים להפליג. נופפתי לשלום אל כל משפחתי וחבריי שעל המזח, וחשתי גאווה שאני, אני אציל את הארי פוטר

		הפרק הבא