כל הכוכבים

הארי הביט סביבו.כל התלמידים והמורים קפצו עליו,וכל תלמידי גריפינדור שרו"פוטר משלנו..."
הארי לא ידע מי מחבק אותו ומי מרים אותו על הכתפיים-
אבל אז,כשהיה על הכתפיים הכי גבוהות-הוא ראה...
את ג'יני.היא נשענה על הקיר עם חיוך רחב,רחוק יותר מכל האחרים-שהם בעצם כל מי שהיה באולם הגדול.האי ירד מהכתפיים של מי שזה לא יהיה,ונדחף בין כולם כדי ללכת אל ג'יני.
כשהצליח לצאת מהתסבוכת הזו,הוא הלך לעבר ג'יני.כשעמד מולה,5 סנטימטרים,הוא התחיל לדבר:"אני מצטער שלא אמרתי לך כלום-"אמר הארי,אבל אז הרגיש בשפתיה נמחצות על שלו,וזה היה הרגע המאושר ביותר בעולם.
הנשיקה הייתה מטורפת,חזקה-כאילו לא התנשקו מעולם.ג'יני חיבקה אותו חזק בזרועותיה,ידיו המטונפות היו בתוך שערה האדמוני...
כשהאנשים הבינו לאן הארי נעלם ומה הוא עושה,הם לא יידעו מה לעשות-אבל להארי זה לא היה אכפת.
זה הרגע שכה רצה שיקרה,הרגע המדהים שבין שתי נפשות תאומות-כל המסע המתיש והמייגע הזה,שגרם לתסבוכת במערכת היחסים בינו לבין ג'יני...
הגעגוע כמעט שבר אותו לרסיסים...כשהתנתקו,הם הביטו זה לזה בעיניים,ואז ג'יני התחילה לדבר;"מלאתי 22 פיסות קלף.טבלת ייאוש,שאין לה סוף-אני חייבת לזרוק את כל הדפי קלף המבוזבזים,"הרהרה ג'יני בשקט.
"לא יצאתי עם אף אחד...פחדתי מהתגובה שלך,שלא ידעתי עם אקבל אותה בכלל...אתה יודע,אני מטומטמת."אמרה ג'יני והסתכלה על הרצפה.
"לא את לא,"אמר הארי והרים את ראשה כשאצבעו מתחת לסנתרה."האמת היא...שאני שמח שלא יצאת עם אף אחד,את יודעת...אני פשוט אידיוט מושלם..."אמר הארי,והתקרב לאוזן שלה,"ראיתי את רון והרמיוני מתנשקים..."גיחך הארי.פיה של ג'יני נפער לרווחה."מתי?"היא לחשה,ונאווקה בעצמה לא לצחוק.
"כמה זמן אחרי שאוכלי המוות-יימח שמם,למרות שהוא כבר נמחק-פרצו לטירה.רון אמר להרמיוני שהם שכחו את גמדוני הבית במטבחים,והיא ישר קפצה עליו,את יודעת,הטירוף שלה לגמדוני בית..."אמר הארי,וצחק."טוב,אני מניח שצריך לחגוג,לא?"אמר הארי לג'יני והוציא את השערות מהעיניים שלה.
"ברור!"אמרה בשובבות.הם החזיקו ידיים,הסתובבו לקהל הענק,שעד עכשיו לא זז ולא נע,והארי צעק;"איפה הוויסקי אש?!?ואני חשבתי שתהיה מסיבה!"צעק הארי,וכולם התחילו לנוע לכיוון המטבחים.
הארי ראה את גברת וויזלי רצה לעברו,גלימתה קרועה ובכתפה דם רב-אבל זה לא נראה שאכפת לה."הארי,הו הארי!!!אוי...אני כל כך,כל כך,אוהבת אותך...אוי...סוף סוף..."היא התייפחה.אדון וויזלי תפח על כתפו של הארי-לתדהמתו של הארי,הוא עבר את אדון וויזלי בחצי ראש.הארי לא רצה לחשוב על רון,כמה שהוא גדל...

המסיבה נכנסה אל תוך הלילה-כולם השתכרו,אפילו גברת וויזלי-נוויל ולונה "אירגנו" ריקוד רכבת,והארי הראשון;הארי כל כך נהנה,שהוא תהה עם יצליח להוריד אי פעם את החיוך מפנים...רון והרמיוני השתכרו אף הם,והתחילו לרקוד טנגו לצלילי המוסיקה של אחיות הגורל מהרדיו.הם רקדו כל כך מצחיק,שהארי חשב שהם יכולים להיות ליצנים.ג'ורג' השיכור הפציץ מל זיקוקים
,בצבעים עזים ומשונים.ג'יני אף היא השתכרה.כשהייתה שיכורה לגמרי,וגם הארי,הארי הרים אותה על הידיים ושם אותה על הכתפיים:כך עשו גם רון והרמיוני.
ולתדהמתו הרבה ממילא של הארי,גם פרופסור מקגנוגל השתכרה.היא הרימה את פרופסור פליטיק-שגם הוא היה שיכור לא פחות ממנה-ורקדה איתו כשהוא באוויר.הארי ראה את קריצ'ר,גמדון הבית,מחלק לכולם עוד כוס משקה,והוא היה כל כך שמח,
שהחיוך לא ירד לו מפנים-למרות שהחיוך נראה כמו של מודי "עין הזעם".
המסיבה נעשתה משכרת יותר ויותר...

הארי פקח עיניים.הוא לא זכר כלום ממה שקרה בלילה הקודם.הוא רק זכר היבהובים,והמון בקבוקים...הארי הסתכל סביבו.המון אנשים שכבו על השולחנות,על רצפה,על הכיסאות-על כל מקום אפשרי.הארי ראה שג'יני שוכבת לו על הבטן.
הרמיוני שכבה ליד רון.הוא ראה שקריצ'ר מנקה את האולם הגדול,וכל הגמדונים לצידו."בוקר טוב,אדונילי,"אמר קריצ'ר והשתחווה להארי.הוא נראה ממש נרגש.הארי התיישב.ג'יני זזה קצת.שערה היה שתור על פניה,וגלימתה עוד מלוכלכת מהקרב שהיה לפני המסיבה.הארי הזיז את שערה מפניה.היא הייתה כל כך יפה,גם כשישנה...היא חייכה מתוך שנתה.הארי נשכב חזרה,כשפתאום-
בוו!
הארי קפץ.וצחק מיד.ג'יני רק עשתה עצמה ישנה.הם צחקו בשקט.ג'יני ליטפה להארי את הלחי."יש לך זיפים,"אמרה ג'יני בחיוך.הארי הרגיש את פניו.
ללא ספק,אכן היו לו זיפים.הוא הופתע מעצמו.מה,הוא כבר כזה גדול?הוא רצה ללמוד עוד שנה אחת בהווגרטס...
ג'יני כנראה ידעה מה הוא חשב."אל תדאג,"היא אמרה,"שנה הבאה אני אלמד אותך את מה שלא למדת.בחופשות,אתה יודע..."היא אמרה וציחקקה."אלא עם כן,יביאו אותי להרצעות,"תהה הארי בקול רם.ג'יני צחקה.
"אתה יודע?אני חושבת שילמדו אלייך בתולדות הקסם...אולי,בעוד 100 שנה...מי יודע,"נאנחה ג'יני."אולי ישכחו אותך כבר בשנה הבאה.בטח יחשבו שזה היה נס,או משהו..."אמרה ג'יני.הארי הרים את הגבות שלו.
"מה?אתה הרגת את האיש-אני לא יודעת עם הוא בכלל בן אדם-ששלט בקסמי האופל הכי חזקים,שלט חמישים שנה.בטח זאת בעיה גדולה פטורה מאוד בשביל משרד קסמים.על מה מתערבים שחודש שלם יעשו עלייך כתבות בעיתון?"אמרה ג'יני."אוי לא,זה בדיוק,אבל בדיוק,מה שחסר לי עכשיו.עוד פרסום."פיהק הארי.
"מהקורהפה?..."הארי שמע את קולו של רון.הרמיוני לא זזה."בוקר טוב גם לך,מר נישוקי,"אמרה לו ג'יני בעוקצנות."שמעתי שאתה והרמיוני...התנשקתם?"שאלה ג'יני בנינוחות.רון לא הסמיק כלל וכלל,והפתעתו של הארי הייתה ענקית."נכון,התנשקתי עם הרמיוני,"אמר רון.ג'יני נראתה נדהמת.רון בדרך כלל לא נהג להודות בכך.הוא היה אמור להסמיק ולגמגם.הארי היה המום,כשראה את רון מחייך חיוך רחב.

שאר הפרקים יהיו כמו סיפור רגיל,טוב?
מחכה לתגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא