זיכרון אחד

אני יודעת שזה פרק קצר, הפרקים הבאים יהיו ארוכים יותר:)

פרק 2 | הבקבוקון

ג'יימס התעורר באנחה, והביט סביבו בבלבול בעודו משפשף את מצחו הכואב. עיניו נעצרו על השעון שהיה מונח ליד מיטתו. השעה הייתה 10:48. הוא קם באיטיות לשירותים, והסתכל על עצמו במראה הסדוקה, מנסה למצוא את החלק הפחות מלוכלך כדי לראות יותר טוב.
מאחוריו אור השמש ריצד על פני החדר. הוא נגע במראה באיטיות, ושרידי זיכרון צצו במוחו. משהו קרה אתמול. הוא צמצם את עיניו וניסה להיזכר, אבל מוחו נותר דומם.
ג'יימס הסתובב והלך אל הארון הקטן שהיה מונח בפינת החדר. הארון נפתח בקול חריקה, והוא צמצם את עיניו בניסיון לראות יותר טוב, אבל הארון היה ריק.
הוא העביר יד על המדף העליון, ונתקל לפתע בחפץ קריר. זה היה בקבוקון קטן ויפה, מלא בנוזל בצבע חלב.
ג'יימס לקח את הבקבוקון והביט בו בבלבול מהול בחשד. מה זה? הוא שם את זה שם? הוא העביר יד על פני הבקבוקון ונתקל בכמה קווים בולטים. הוא קירב את הבקבוקון לעיניו. ה.צ.ל.
בהחלט קרה משהו בלילה. הוא נעמד והכניס את הבקבוקון לכיס המכנסיים שלו. הוא צריך לשמור עליו טוב מאוד.
יכול להיות שהבקבוקון הזה יסביר לו כמה דברים.
הוא אסף במהירות את חפציו המועטים, הכניס אותם לתיקו ועזב את החדר.

"אדוני. אדוני?" ג'יימס הרגיש שמישהו מטלטל אותו. "אדוני!" הטלטלות התחזקו, וג'יימס פקח את עיניו באנחה. "אדוני, התחנה שלך."
ג'יימס הנהן לו בתודה, לקח את התיק וירד במדרגות בזהירות. הוא עוד הספיק לראות את אוטונוס הלילה מבריח כמה שולחנות מלאים בקמעות מדרכו לפני שהאוטובוס בעל שתי הקומות נעלם בקול נפץ.
ג'יימס חייך בהקלה. הוא הכניס את ידו לכיס גלימתו, ומישש שוב את הבקבוקון הקר. היה לו הרגשה שהוא יודע מה זה הנוזל שיש בתוכו, והוא כאן כדי לבדוק.
ג'יימס הרים את עיניו והביט סביבו. הוא עמד ליד פונדק שלוש המטאטים. בזווית עינו הוא ראה את החנות של זונקו ואת הדובשנרייה, אבל זה לא מה שהוא היה צריך.

מעל כל החנויות, במרחק מה, התנשאה טירה ענקית עטורה מגדלים רבים. ג'יימס חייך כשהביט בה, וזכרונות מתוקים חזרו אליו. כל הימים שהוא חיזר אחרי לילי, הלילות שהוא, פיטר, סיריוס ורמוס התגנבו אל תוך הערבה המפליקה, מפת הקונדסאים...
ג'יימס נשם נשימה עמוקה והחל לצעוד לכיוון בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.

הפרק הקודם		הפרק הבא