המזימה

רוז וג'יין ישבו לבדן בחדר המועדון של גריפינדור, ודיברו, אלבוס היה עסוק בלמידה למבחנים המסכמים, כך שהיה לשתיהן זמן פנוי לבדן, הן לא יכלו אמנם לדבר על מה שהפרופסור מקגונגל מנסה להשיג, ולמה, אבל על התוכנית שלהן הן שמחו לדבר: "אנחנו חייבות להחזיר אותם" אמרה רוז בלחש, "לא מוותרים, ולדעתי אנחנו צריכים ליצור פחד, ואז לנהל משא ומתן עם הפרופסור על זה, היא גם ככה לא תלשין לאף אחד עלינו, ואז כשנחזור נוכל להפסיק עם זה, באמת, ג'יין, את הרי יודעת שכרגע אנחנו יכולים להתקדם רק בעניין הזה, ו- אני- אי אפ-" המחסום המחשבתי הצליח לנעול אותה, זאת הייתה הפעם העשירית באותו היום שהיא נחסמה כשניסתה לבחון את זה, וג'יין התעלמה מניסיונותיה הכושלים והתמקדה במה שהן יכלו. היא הייתה ילדה שקטה, ובתגובה לרוז היא השעינה את סנטרה על כפות ידיה ושקעה בהרהורים. כעבור כעשר דקות היא אמרה לפתע (והקפיצה את רוז): "אבל כשהם יחזרו, זה לא יהיה מובן מאליו שהם האחראים לזה? יש איומים, כל הבית בפאניקה, ופתאום הם חוזרים והכל נרגע? זה לא יעבוד..." רוז חייכה חיוך הרפתקני ואמרה: "אז נמשיך את זה גם אחר כך, אחרי הכל, מי שעוזב מצטרף למחתרת נגד-" ג'יין נאנחה בייאוש: "אחת עשרה פעמים..." ורוז הנהנה בכובד ראש.

ג'ון ישב לבדו בחדר המועדון של רייבנקלו. הוא שנא להיות שם, כולם נראו יותר מדי מתנשאים ותחרותיים, אבל כל זה יגמר בקרוב, הוא חשב לעצמו, הכל יחזור להיות נורמלי, רק דרושים כמה איומים, וכמה הצגות, וזהו, הם יחזרו לגריפינדור, והכל יחזור למסלול הנורמלי שלו, המחתרת תצליח, והפרופסור תיתפס על מעשיה, ממש פשוט.

כמה שהוא טעה...

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

נגמר הפרק השני.

מוזמנים לעקוב אחרי הפאנפיק, לדרג ולהמליץ.

פרק חדש יעלה כל יום ראשון בשעה קבועה.

הפרק הקודם		הפרק הבא