האיחוד

ג'נה מתעוררת מסונוורת.

"ספ? ספ?" היא מגששת בידיה אל עבר אחיה, מכיוון שעיניה כואבות ולכל מקום שהיא מסתכלת היא רואה רק לבן.

לבסוף היא מתייאשת ועוצמת עיניים, מחכה שראייתה תחזור להיות טובה.

לאחר שראייתה מצטללת, היא מסתכלת סביבה.

היא יושבת על מיטה קטנה, מוצעת במצעים זהובים.

היא מסתכלת אל ארון שנמצא ממש מולה, ארון חום, דלת אחת שלו פתוחה למחצה וחושפת תמונה של נער יפה תואר למדי.

ג'נה סורקת את החדר ולפתע צווחת, כשעיניה נתקלות בנער ששוכב לידה על הסדינים, מעולף.

הצווחה שלה נשמעת משונה, עמוקה יותר איכשהו, אך ג'נה מתעלמת.

הוא נראה בערך בן ארבע עשרה או חמש עשרה, די גבוה, עורו כהה למדי, ושיערו מתולתל וחום כהה.

הצווחה שלה מעירה את הנער, והוא פוקח את עיניו החומות.

הוא ממצמץ, מסונוור ככל הנראה, ולאחר כמה רגעים פולט צווחה כשעיניו פוגשות את שלה.

"מ-מי את?" שואל בגמגום.

"אני ג'נה... מי אתה?" שאלה את הנער, ושוב, קולה משונה, אבל היא מבליגה, והנער משתנק.

"ג'ן?" פלט, מבוהל.

"ספ? אבל... למה אתה נראה ככה? ולמה לא זיהית אותי?" קימטה ג'נה את מצחה.

"תסתכלי במראה..." מחווה ספטימוס בחוסר אונים לעבר הארון.

ג'נה ניגשת למראה שקבועה בארון, ומשחררת צרחה קלה כשהיא רואה את דמותה.

היא גבוהה עכשיו, היא נראית לפחות בת שלוש עשרה, יש לה שיער בצבע משונה, מעין ערבוב של חום ובלונד, גוון של קרמל כביכול, שבו צבועים פסים כחולים, עורה אומנם נשאר צח כשלג, בהיר, אך עיניה הסגולות המיוחדות כל כך הפכו כחולות.

היא מיששה את פרצופה בלחץ, מבוהלת.

"אני... מה אני?" היא כמעט דמעה עכשיו.

היא הייתה מבוהלת לחלוטין, מכיוון שבניגוד להרפתקאות הקודמות שלהם, עכשיו היא לא ידעה כלום.

"אני לא מבינה מה הולך פה." אמרה בבלבול ובמעט חרדה ג'נה.

"כנ"ל." אמר ספטימוס, מתעשת, וכך גם ג'נה.

לחדר מתפרצת נערה יפה, בסגנון "המעודדת הבלונדינית".

"סיידי, אני לא מוצאת את קרטר, ו..." התחילה הנערה, לחוצה, ואז הבחינה בספטימוס.

"הו, קרטר, אתה פה." היא נאנחה בהקלה. "חיפשנו אותך מלא!" 

ספטימוס הגניב מבט נבוך לעבר ג'נה, וזו הנהנה לו בתנועה מזערית.

"המ... העיקר שמצאת אותי עכשיו, לא?" מילמל ספטימוס בחוסר ביטחון.

"כן... טוב, תקשיב, אנחנו צריכים להתאמן, אז תבואו עוד חצי שעה בערך, טוב?" אמרה הנערה בידידותיות, לא חושדת בכלום.

"ב-בטח." חייך ספטימוס במאמץ אל הנערה.

"מעולה!" היא יצאה וסגרה את הדלת.

ספטימוס וג'נה החליפו מבטים לחוצים, ובראשם רק מחשבה אחת.

'לאן הגענו?'

הפרק הקודם		הפרק הבא