חיבה לפוטר ג'וניור

כל הדמויות, המקומות, המונחים והרעיונות שמגולמים בעולם בו מתקיים הפאנפיק שלפניכם הם קניינה הרוחני של ג'יי. קיי. רולינג. אין בכוונתי להרוויח מהפאנפיק או מפרסומו כל רווח כלכלי.

כבר סוף שנה רביעית בהוגוורטס... מי היה מאמין! אן עדיין זוכרת את היום הראשון שלה פה, כשצעקו את שמה "אן ריי", ואיך ששמו את מצנפת המיון על הראש שלה ותוך שנייה היא צעקה "סלית'רין!". היא זוכרת איך היא התרגשה באותו הרגע, במיוחד כשראתה שהיא עם הבן של הארי פוטר, אלבוס סוורוס פוטר. הם התחברו די מהר, עוד ברכבת בדרך להוגוורטס. ונהיו שלישייה יחד עם הבן של דראקו מאלפוי, סקורפיוס מאלפוי. סקורפיוס די פחדן, אבל גם יהיר ושחצן מאוד, בדיוק כמו אבא שלו.

מהרגע הראשון היה לה כינוי בשבילם. פוטר ומאלפוי ג'וניור. אן תמיד נהגה לקרוא להם ככה, ולהם אף פעם לא הייתה בעיה עם זה.

סקורפיוס ידע שאן מאוהבת באלבוס, ושניהם ניסו לרמוז לו בדרכים שונות מספר פעמים, אבל הוא פשוט אף פעם לא הבין.

"היי פוטר ג'וניור, שמעתי שפרופסור אורלנדו העניש אותך אתמול ועכשיו אתה צריך להכין שיקוי פולמיצי לבד ולהפוך לאחד מתלמידי השנה הראשונה, אבל לא ממש הבנתי מה העונש בזה". אן אמרה לאלבוס בזמן שהשניים היו בדרכם לארוחת הבוקר.

"כן, הוא חשב שהכנת שיקוי פולמיצי לבד, זה יהיה עונש מספק, והוא רוצה שאחרי שאני אהפוך לתלמיד שהוא נתן לי זה יעניש גם את אותו התלמיד על משהו שעשה בזה שהוא יתחרפן כשהוא יראה שיש עוד מישהו כמוהו." פוטר ענה, והשניים התישבו ליד סקורפיוס.

"אה, העונש של פוטר, כן הוא סיפר לי. תגיד פוטר, את מי בסוף פרופסור אורלנדו בחר?" מאלפוי נכנס לשיחה.

"רוי ווידג'ן" פוטר אמר תוך כדי שהוא אוכל מהטוסט שלו.

"הייתי אומר שהוא מסכן, אבל זה מגיע לו. הוא כל כך יהיר שזה מעצבן. כאילו אתה כולה שנה ראשונה ואתה חושב שאתה יותר טוב מכולם. תגידי אן סיפרת כבר לפוטר?" מאלפוי אמר במטרה לגרום לאן לספר כבר לאלבוס מה שהיא מרגישה.

אבל אן ממש לא חשבה ככה והסתכלה על סקורפיוס במבט עצבני, לקחה לגימה אחרונה ממיץ הדלעת שלה והלכה משם בהליכה מהירה.

"מה היא הייתה צריכה לספר לי?" שאל אלבוס.

"לא משהו חשוב, תשאל אותה" ענה מאלפוי והשניים המשיכו לשיחה על נבחרת הקווידיץ' של בית סלית'רין, תוך כדי שהם אכלו קינוח.

		הפרק הבא