הקוסמים שורדים(?) בקפסולות

נ.מ. זכריה 

לשנייה שרר שקט.

אחרי שניה כולם הרימו שרביטים.

"רגע רגע-צריך שלפחות שלושה תלמידים יבצעו את הלחש" אמרה הגרפינדורית.

"בואו נעשה הצבעה" אמרתי בייאוש.

אין מצב שכולנו נסכים למשהו חשבתי.

צהוב-

הרמתי את היד.

כחול-

הריבנקלואית הרימה את היד (מה השם שלה?)

ירוק-

השד הנהן (מדי קשה לו להרים יד. או שהוא לא מסוגל להקשיב לבוצדמים כמוני)

אדום-

פוטר וגרפינדורית הרימו יד

"אני לא חושבת שכדי לשנות לאדום" נשמע קול מהפתח.,

סובבתי את הראש בסקרנות, בפתח עמדה לונה  לאבגוד שנראתה מוזר כרגיל. על הראש שלה היא קשרה מגבת זהובה והחולצה שלה הייתה צהובה זורחת. המכנסיים שלה היו ירוקים (בלי זה היינו מסתנוורים ומתים ואז זה לא היה משנה הצבע של האוהל) היא לא לבשה נעלים.

"היי הארי פוטר, לבנדר בראון, דראקו מאלפוי, צ'ו צ'אנג, וזכריה סמיפ"

"זה סתית'" עניתי ברוגז.

"בכל מקרה אני לא חושבת שכדי שנהפוך את האוהל לאדום" היא אמרה בשלווה תוך כדי שהיא הניחה מזוודה קטנה(?) על השולחן.

"למה?" שאל פוטר.

"אתם לא יודעים  שקינגסלי שוקלהט הוא ערפד. והערפדים הביאו את הווירוס. ובגלל שערפדים רגישים לאור, אז אנחנו הקוסמים צריכים להגן על עצמינו בעזרת דברים צהובים/זהובים .וצריך להימנע משימוש בדברים אדומים" אמרה לאבגוד ופערה עיניים.

"זה פעם ראשונה בחיי ששמעתי כאלו שטויות"  עניתי בלעג.

"מי המציע את הדברים האלו? האבא המטורף שלך" שאל השד.

"לונה איזה צבע את רוצה?" אמר הארי במהירות

"כחול" היא ענתה

ביג סופריז

"נצביע להעדפה שניה" אמרתי

"מה?" שאלה בראון

"כל אחד יצביע למה שהוא מעדיף שני" הסברתי באיטיות.

אני תקוע עם חבורת מפגרים.

ירוק-

אף אחד לא הרים יד

צהוב-

פוטר, צ'אנג, ולאבגוד הצביעו

כחול-

פוטר לבנדר ובראון.

אדום-

אף אחד לא הצביע

"הארי אתה צריך להצביע פעם אחת ומאלפוי לא הצבעת" אמרה בראון.

מסתבר שיש לה משהו בתוך העצם הנקראת גולגולת.

אחרי הכל היא הצביעה לצהוב.

"פשוט נשאיר את זה אפור" אמרה צ'אנג.

"ממש לא! למה שנשאיר את זה אפור?" שאל פוטר.

"ככה לא תריבו" היא ענתה בלחישה.

"תריבו? עכשיו זה לא קשור אליך? את כאילו מלאך תמים ולבן?" ענה הארי.

צ'אנג מלמלה משהו בין דמעות שנשמע כמו "סדרי...לא..ככה" ונכנסה לחדרה.

"הארי למה עשית את זה?" שאלה בראון בחוסר סבלנות.

"מה עשיתי?"

בראון גלגלה עיניים ונכנסה לחדרה.

"איחולי פוטר! הצלחת לעצבן יותר אנשים ממני" לגלג מאלפוי.

"תודה פרופסור לעצבון אנשים" ענה פוטר.

"שתיכם מעצבנים וזהו!" אמרתי.

" אני לא מאמין שאני תקוע עם בוצדם" אמר מאלפוי ונכנס לחדרו.

"הארי אתה צריך להרגע" אמרה לאבגוד בנעימות.

"תודה לונה" ענה הארי וניסה לטרוק את הדלת לחדרו במקום טריקה הדלת התנופפה באוויר.

"זה אוהל פוטר" צחקתי ונכנסתי לחדרי.

היום הראשון היה סבבה

הפרק הקודם		הפרק הבא