לא תודה

לבנתיים בהוגוורטס... 

הארי צעד לעבר המשרד של דמבלדור.

בדיוק פרופסור מקגונגל אמרה שהוא רוצה אותו.
הארי תהה למה שדמבלדור יקרא לו באמצע השיעור.
לפתע הוא נתקל באמברידג'.
"אדון פוטר הצעיר, מה אתה עושה מחוץ לכיתה בשעה זאת?"
" פרופסור דמבלדור קרא לי למשרד, פרופסור."
"למה שפרופסור דמבלדור יקרא לך בעיצומו של שיעור?" היא שאלה.
"זה מה שאני הולך לברר," ענה לה הארי בקרירות.
היא היססה למשך דקה, תוהה אם לעכב אותו או לא, ולבסוף מלמלה משהו לגבי משרד הקסמים והתקדמה במסדרון.
"הנה אתה!" שמע הארי את קולו של דמבלדור קורא כאשר הגיע למשרדו - דמבלדור עמד למרגלות משרדו ונראה מוטרד.
"בזריזות," הוא הסתובב לעבר הפסל ואמר את הסיסמה. הארי עלה אל המשרד יחד איתו.
"מה קרה?" הוא שאל.
"מקרה חירום, שאין ביכולתי לטפל בו מכיוון שאני עסוק בדברים אחרים דחופים לא פחות. אנחנו חייבים לשלוח אותך לצערנו."
"למה אתה לא שולח מישהו ממסדר עוף החול?" שאל הארי.
"מכיון שחלקם עסוקים וחלקם תחת מעקב מתמיד," ענה לו דמבלדור ועננה של דאגה חלפה על פניו.
"ככל הנראה משרד הקסמים שמע לגבי המסדר וגילה לגבי חלק מהפעילים. אולם אין להם הוכחות מוצקות, לכן הם רק עוקבים אחריהם ללא הפוגה."
" מה אני צריך לעשות?" שאל הארי.
"בוא הנה והסתכל על זה."
הארי ניגש אל שולחנו של הפרופסור; מספר דפים שכבו שם מצורפים עם תמונות דוממות של בחור צעיר.
"מי זה?" הוא שאל.
"זהו בחור בשם ג'ון, שאותו אתה צריך לקחת עמך חזרה לכאן במהירות המרבית. אנשים רעים אשר מעוניינים להורגו רודפים אחריו ויש למלטו במלוא המהירות. כאן בהוגוורטס הוא יהיה בטוח מאנשים אילו."
"אלה אוכלי מוות?" שאל הארי.
הוא הסתכל שוב על התמונות של הבחור.
הוא לא מצא שום דבר שירמוז על השתייכותו לעולם הקסמים.
"הוא קוסם בכלל?" הוסיף.
"לא," ענה לו דמבלדור ודאגה ננסכה בקולו. "הוא משהו אחר."
משום מה הארי לא חשב שהוא התכוון למוגלגים - משהו בקולו של דמבלדור אמר לו זאת.
המשך יבוא.

הפרק הקודם		הפרק הבא