שלושת הפוטרים

הארי נימנם על ספת הסלון עד ששמע יבבה קורעת לב. ''וולדמורט, אני אהרוג אותך חתיכת-!'' זעק הארי ואוטומטית לקח את שרביטו וירה קללות לכל עבר עד שג'יני באה מאחוריו ולקחה את שרביטו. הארי העיף בה מבט חטוף והבין מה קורה; הוא מגיע. הוא התעתק איתה לקדוש מנגו וקרא בקולי קולות עד שמרפאת עגלגלה לקחה אותה לאיזה חדרון בסוף המסדרון. הארי רצה להיכנס איתה אבל העיפו אותו משם בגסות. הוא חיכה חסר-סבלנות בחדר ההמתנה. ''הארי פוטר, מושיע עולם הקסם, עומד להיות אבא!'' אמר קול מאחוריו. הארי הסתובב וראה את ריטה סקיטר מאחוריו. בזמנים כאלה הארי תהה אם וולדמורט הוא באמת הקוסם הרשע בעולם. ''אין לי זמן אלייך, סקיטר,'' הוא אמר. ריטה הוציאה את העט הירוק חומצי שלה והחלה להכתיב; ''האם ההצלחה עלתה להארי פוטר לראש? איך זה ישפיע עליו בתור אבא? ואיך-'' 

הארי לקח את העט ושבר אותו. ריטה נראתה כאילו כרגע ראתה את וולדמורט חוזר. למרות שכנראה בשבילה אובדן העט היה חמור בהרבה. ''אדון פוטר,'' אמרה המראפת העגלגלה בחביבות, אבל הארי לא שמע את המשך המשפט. הוא רץ אל תוך החדר וכרע על ברכיו ליד מיטתה של ג'יני. ''הארי, תראה אותו,'' היא אמרה בהתרגשות, ''הוא-'' 

''מושלם.'' השלים אותה הארי. הוא שלח את ידיו כדי להחזיקו אבל ג'יני היססה. ''הארי, אני אוהבת אותך, אבל כשניסית להחזיק את טדי...''

''הכל היה בסדר כשהחזקתי אותו!'' מחה הארי. ''אתה החזקת אותו כמו מגש.'' 

''הוא ישן! כשישנים הגב אמור להיות ישר, כמו במיטה. אם הייתי משעין אותו עליי הוא היה מתעורר והייתי הופך לסנדק גרוע. זו את שלא פועלת על פי ההיגיון.'' הסביר הארי, נעלב.

ג'יני צחקה. ''אתה אי פעם החזקת תינוק בכלל?'' היא גיכחה.

''טוב... הדרסלים כנראה פחדו שאני אעביר לתינוקות של החברים שלהם קצת מהסטייה שלי, ובהוגוורטס לא נולדים תינוקות כל שני וחמישי...'' ניסה הארי להצדיק את עצמו. ''אתן לך להחזיק אותו רק אם תעשה את זה כמו שאני אומרת לך.'' ג'יני הפצירה בו. הארי החמיץ פנים אך עשה כדבריה. ''איך נקרא לו?'' ג'יני לחשה. הארי חשב שצריך לקרוא לו על שם אנשים שהוא מעריך. ''ג'יימס סיריוס פוטר.'' הוא הכריז בהברקה של רגע. ג'יני דווקא חשבה לקרוא לו סטיבן, אבל אם הארי מתעקש... ''הארי, אתה בוכה?'' ג'יני לחשה, הארי מיהר לנגב את דמעותיו. ''סליחה,'' הוא לחש, ''זה פשוט ש... סוף סוף יש לי משפחה...''

ג'יני בכתה גם היא ונישקה את מצחו. הארי היה מאושר,הוא מעולם לא ידע מה זאת ילדות מאושרת, אבל הבטיח להעניק כזאת לילד שהוא מחזיק. לפתע שתי דמויות הופיעו בחדר. ''אבא! סיריוס!'' הארי צווח, ''מה? איך-?''

''לקוסמים שהשלימו עם מותם מותר לחזור רק פעם אחת. אם קרוביהם מנציחים אותם.'' אמר סיריוס ודמעה זלגה על לחיו. ''הארי, הוא יפהיפה...'' אמר ג'יימס. ''אנחנו שמחים כל כך בשבילך...''

הארי חייך וחיבק אותם חזק, אבל לא חזק כמו שהם חיבקו אותו. ''אתם האבות הכי טובים שיכולתי לבקש.'' אמר הארי, מוחה את דמעותיו. סיריו חייך, בעוד אביו של הארי מתייפח מאושר. ''ג'יני וויזלי,'' אמר ג'יימס וג'ני הביטה בו, ''את אולי לא יודעת זאת, אבל צפיתי גם בך מהרגע בו מצאת חן בעיני בני. אני מאושר שהוא מצא מישהי כמוך.'' הוא אמר לה והוא וסיריוס התפוגגו. הארי הביט בג'יני. לא היה גבר מאושר ממנו ביקום כולו.

		הפרק הבא