הסיפור שלפני

אדון וגברת  גריינג'ר בדיוק ישבו ליד שולחן המטבח ואכלו ארוחת בוקר עם בתם הרמיוני, כשינשוף גדול וחום התדפק על חלונם.

אדון גריינג'ר ניגש אל החלון ופתח אותו לרווחה, לא מבין מה פשר הדבר הזה.

הינשוף התועופף אל הרמיוני, והושיט את רגלו.

הרמיוני פתחה את המעטפה, וגילתה מכתב-

אנו שמחים להודיע כי נשמר עבורך מקום בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות...

ברגע שסיימה לקרוא את המכתב, משב רוח וענן אפור הופיע במרכז החדר,

ואדם זקן בעל משקפי חרמש וזקן ארוך לבן יצא מתוכו.

"שלום אדון וגברת גריינג'ר. אני חושב שאנחנו צריכים לדבר." הוא אמר בקול שקט,

וסימן בידו לכיוון חדר השינה של הרמוני.

הרמיוני הצמידה את אוזנה אל הדלת.

ממה שהצליחה לשמוע, שמו של האיש המוזר הוא אגרבוס בבלדמור, והוא מנהל בית הספר גרוגוורטס לכישוף ולקסימות.

היא לא הייתה בטוחה שכל הפרטים נכונים, אבל הבינה לחלוטין שהיא מכשפה.

והא הולכת לגרוגוורטס! כלומר, לוטרוורטס! זאת אומרת...אוף, בואו פשוט נחכה שהוא יצא...

כעבור עשר דקות שנדמו כנצח, יצא האיש מחדרה, ובעקבותיו שני הוריה, על פניהם הבעת הפתעה.

"שלום הרמיוני.

אני אלבוס דמבלדור.

אני מנהל בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, ואני שמח לבשר לך שאת מכשפה.

יש לך כוחות קסם, ואת תלמדי לשלוט בהם ולחזק אותם בבית הספר שלי.

הנה רשימת ספרי הלימוד, כרטיס לרכבת, והוראות כיצד להגיע לסמטת דיאגון.

בהצלחה" הוא אמר, ולפני שהרמיוני הספיקה לפתוח את פיה, הוא נעלם בחזרה, בעננת עשן אפור.

שבוע לאחר מכן, התהלכה הרמיוני והוריה הנבוכים בסמטת דיאגון.

ראשית, ביקרה בבנק הקוסמים, שם נשמרו עבורה חרמשים, אוניות וגוזים שהעניקה לה סבתה, שהייתה גם היא קוסמת.

אחרי הבנק, בחרה לעצמה שרביט- היא ניסתה המון קופסאות, אבל אחרי ששינתה את צבע הקירות בחנות לירוקים, הצמיחה עץ או שניים במרכז, וקסמה בטעות אגם בחדר השירותים,

מצאה את השרביט- (עץ גפן, 35 סנטיטרים, והליבה עשויה מנימי לב של דרקון), וכולם הסכימו שהחנות בהחלט נראית עליזה יותר.

היא עברה בחנויות כרך ודף בע''מ, בחנות הרוקח, ואפילו הציצה בחלון הראווה של "המטאטים של לולו", חנות מטאטים משובחת.

בסוף הקניות, הרמיוני הייתה עמוסה במגוון שקיות, ובגלל שעברה את הכל בהצלחה, החליטה לפנק את עצמה עם גביע גלידת תות מהגלידרייה של פלוריאן.

כשחזרו הבייתה, סידרה את ספרייה על המדף, והחלה לארוז את מזוודותיה.

"מעיל, בגדים נוספים, גלימה, כובע, שרביט, ספרים, בקבוק מים, עט נוצה, קלף ודיו, טישו, קדרה, מבחנות..." הרמיוני מנתה את הפריטים שהכניסה למזוודה.

היה לה חשוב שהכל יהיה במקום, אבל מחשבה אחרת מסידור בגדים וקריאת ספרים העסיק אותה...

הארי פוטר. הילד שנשאר בחיים. 

היא קראה עליו עשרות ספרים, ואם חישבה נכון את שנת הלידה ואילן היוחסין, הוא אמור להיות קוסם- בן 11.

הגיל שבו מתחילים ללמוד...

היא רק קיוותה שהוא יהיה בהוגוורטס.

הרמיוני השתיקה את מחשבותיה,

ועברה להתעסק בהעמסת המזוודות על המכונית.

היא נסעה לתחנת קינגס קרוס, עקבה אחרי ההוראות במכתב, ורצה היישר אל תוך קיר הלבנים שבין רציף 9 לרציף 10.

במהירות מצאה את עצמה מול קטר בצבע אדום, שעליו נכתב-

רכבת אקספרס להוגוורטס.

"זהו זה." לחשה לעצמה,

ונכנסה פנימה, מחפשת תא.

אחר כך היא כמובן פגשה את הארי פוטר ורון וויזלי, וכולנו מכירים את ההמשך:)...

מקווה שנהנתם.

בבקשה תגיבו, תירשמו ותדרגו אם אהבתם, 

ואתם מוזמנים גם להציע רעיונות לפרקים אחרים על דמויות שמקבלות מכתב מהוגוורטס:)

		הפרק הבא