הסיפור שלפני

"נוויל!"

אוגוסטה לונגבוטום צעקה בקולה הצווחני.

"ארוחת הצהריים מוכנה!"

היום היה יום מיוחד- ה- 30 ביולי.

יום הולדתו האחד עשר של נוויל.

סבתו הזמינה את דודו אלג'י, את סבו אולי ואת בן הדוד שלו- בני.

זו הייתה מסיבה צנועה, שהסתכמה בארוחת צהריים קלה...

וינשוף אפור גדול כנפיים שדפק על החלון.

אלג'י פתח את החלון,

וחטף את המכתב מרגלו של הינשוף (שצווח בכעס),

אף על פי שהיה ממוען לנוויל.

הוא קרא את המכתב באיטיות מדהימה,

וכשסיים- צרח "ישששששששששששששששש!"

"מה??מה??" אוגוסטה מיהרה.

"נוויל התקבל! הוא התקבל להוגוורטס! נוויל שלי קוסםם!" עד מהרה כל האורחים חגגו, ובהנפת שרביטים הפך שולחן העץ הקטן לשולחן זכוכית מפואר, הוא התכסה מפה והתמלא מאפים, פשטידות

וצלחות.

סבתא של נוויל שלחה ינשופים לכל הקרובים וסיפרה את החדשות, ואלג'י שלף מתיקו קרפד, והגיש אותו לנוויל.

"קוראים לו טרבור." אמר הדוד.

ונוויל מייד העלה אותו לחדרו וסגר אותו בתוך קופסה מחוררת.

יומיים לאחר מכן, דילגה אוגוסטה לונגבוטום בשמלה ירוקה, כובע נשר מפוחלץ וארנק אדום, בחנויות סמטת דיאגון,

נוויל היה מאוד נרגש, 

הוא קנה את ספרי הלימוד, ועיין בהם בדרך, ואחרי שעצר בחנות הרוקח, מצא צמח מוזר שנקרא מימבלוס מימבלטוניה, שיש לו מנגנון הגנה עצמית.

 כשחזר הבייתה, נתנה לו סבתו את השרביט הישן של אביו.

השרביט התאים לנוויל בדיוק, והוא שמר אותו בקופסה מיוחדת ליד המיטה.

ב-1 בספטמבר, לבש נוויל את הגלימה שלו, ואפילו העביר מסרק בשיערו, דבר שלא עשה קודם.

הוא רצה להראות טוב במיוחד לכבוד יומו הראשון בבית הספר הוגוורטס.

כעבור שעה, עמד נוויל מל קטר אדום.

"זהו זה." הוא לחש.

"הרכבת להוגוורטס."

תגובות? תגובות בונות? הצעות? שאלות? תלונות?

:)

האפשרויות לפרק הבא-

לונה

דראקו מאלפוי

רון

תכתבו בתגובות מה אתם הכי רוצים

הפרק הקודם		הפרק הבא