קסם אפל

אוי יצא ממש גרוע וקצר ><

למי שלא הבין, הפרק מתאר את מה שקרה לפני הפרולוג

"ניצחון!" קרא ראן כאשר ידיו לפתו את הסניץ', הדור של הקבוצה היריבה*. המילה הזו, "ניצחון", הייתה כמעט אוטומטית בפי בני משפחת קדמוס, אחת מהמשפחות העשירות בותר בממלכה הצפונית ובכלל בכל כדור הארץ. ראן קדמוס, שרשמית

נקרא ראן סלית'רין, היה שחקן קווידיץ' מחונן. כפפותיו, עשויות העור,  קיררו את הכדור הזהוב. כמחפש, התפקיד שלו היה די פשוט: לקחת את הסניץ' של הקבוצה היריבה. אם כל חייו היו כאלה פשוטים...

"מרוסמדרה!" קרא סבסטיאן והניף את שרביטו ימינה. נחש ירוק, ארוך וחלקלק ליחשש ליד כתפו וצלל לתקוף את הקורבן המפוחד, שנחטף לשם ניסוייו האכזריים של סבסטיאן.

צרחה פילחה את האוויר בזמן שהפנה את גבו. אולי המוות הכאיב לו איכשהו, אבל הוא האמין שהמטרה מקדשת את האמצעים.

אדם ממוצע, כדוגמת אתה, הקורא, לא היה מאמין שמקל שאורכו לא עולה על 30 סנטימטרים יכול לעשות משהו.

קל וחומר להרוג אדם. סבסטיאן מילמל לחש כלשהו ונד קלות בשרביטו. גופת האדם נעלמה. חדר הבדיקות, כפי שקרא לזה, היה חדר צר וחשוך מתחת לפני האדמה, שמעטים האנשים שיצאו ממנו בחיים.

בימינו זה נקרא מרתף עינויים. באותה ממלכה, שכיום נקראת אנגליה, עינויים היו דבר אסור. לפחות כשאתה נתפס.

השיער השחור המתולתל והגלימה השחורה שיוו לו מראה מעט מאיים. אם הוא היה רק מעט מאיים אז לבטח הסיפור לא היה נכתב, ובאותו רגע היית קורא סיפור מיופייף על חתולים ולא היו לך שום דאגות.

דלת חדר הבדיקות נפתחה לכדי סדק. סבסטיאן נדרך. שום אדם לא מספיק טיפש כדי לפרוץ לבית של קוסם, הוא נזף בעצמו. טוב, שום אדם. ואז סבסטיאן נזכר בסיבה לשמה הרג את האדם.

הוא הרים מנורת שמן פשוטה, שלקח מהאדם לפני שזה מת. המנורה, שבסה"כ הייתה גוש מתכת, הייתה עשויה מפח ובקצהה שובץ יהלום כחול, מהסוג שקל להשיג מרוכלים בשוק. אדם פזיז וחמדן, כמו זה שמת כרגע, היה מוכר את המנורה תמורת כמה סוברין**.

אדם חכם ומאופק, כמו בעלי המנורה העכשווי, היה פשוט מחייך בזמן שאוחז את המנורה. צעד נוסף בדרך אל כח מוחלט. 

*סוג של אבטיפוס לקווידיץ' ללא קסם

**מטבע אנגלי עתיק

הפרק הקודם		הפרק הבא