קסם או טריק

בין רציף תשע לרציף עשר עמדה ילדה.

היא הייתה בערך בת 11, אבל חבשה מגבעת שחורה גבוהה, לבשה גלימה שחורה וארוכה, אדומה מבפנים, וגילגלה לפניה מזוודה.

לוז, הקוסמת הצעירה, נעצרה ובחנה את סביבתה. ״האם זה המקום?״ היא מלמלה לעצמה. לוז לא זכרה את קוראים לבית הספר. אקרוורד? פינישריי? לא, לא. מה זה היה???

״היי, את להוגוורטס?״ נשמע קול לצידה.

היא הסתובבה במהירות וראתה ילדה, בערך בגיל שלה. גם היא לבשה גלימה וחבשה מצנפת שחורה מוזרה על תלתליה השחורים הפרועים.

״אממ… את מתכוונת לבית ספר לקוסמים? כן, אני לשם. איפה זה?״ לוז שאלה.

״ברציף תשע ושלושה רבעים!״ הכריזה הילדה.

לוז הביטה בה ופרצה בצחוק. ״כן, ברור.״

״לא, באמת״ היא אמרה ברצינות. ״אגב, אני לוטה, בת 11 וטיפה. ומי את?״

״לוז, גם בת קצת יותר מ11.״ ענתה לוז, עדיין צוחקת. 

״את לא מאמינה?״ עיניה השחורות של לוטה הביטו בה ברוגז. ״אין בעיה״

״סטיב!״ היא צעקה ״סטיב!״

נער מתנשף הגיח מצד הרחוב, לבוש באותם גלימה ומצנפת שלבשה לוטה.

״תראה ללוז איך עוברים לרציף תשע ושלושה רבעים״ דרשה הילדה.

אחיה הביט בה רגע ארוך, ואז הנהן. ״אין בעיה״

״אחי, סטיב, לומד עכשיו בשנה חמישית בהוגוורטס״ אמרה לוטה בגאווה. ״אז אני יודעת דיי הרבה״

״תראי״ סטיב החליק את שערו הבהיר ואז פתאום פנה לכיוון המחסום בין רציף תשע לעשר ופשוט התחיל לרוץ!

״זהירות!״ לוז צעקה באימה. מאוחר מדי.

היא הביטה בבעתה במקום שבו היה סטיב לפני רגע ״איפה הוא?״ היא דרשה לדעת.

״עכשיו הוא כבר בתחנה, מחכה לרכבת״ ענתה לוטה בהתנשאות. ״לכי גם את״

לוז הביטה במחסום רגע כדי לפענח את הטריק. ״זאת בטח הולוגרמה״ ניחשה לעצמה. ״או שיש פתח סודי שם במחסום״

בכל אופן היא התחילה לרוץ.

למה היא עשתה את זה? שאלה טובה. לוז היתה קוסמת צעירה ומעולה. היא מפענחת טריקים במהירות. היא תגיע, ואז תעבור את המחסום בעזרת הטריק שהיא עדיין לא יודעת מהו.

לוז רצה, רצה רצה… בום! 

היא נפלה, אבל לא על המחסום.

עכשיו היא עמדה בתחנת רכבת. ״מוזר״ הרהרה לוז ״זה לא היה ככה קודם״

לוטה הופיעה לצידה, מתפרצת מתוך הקיר ״עכשיו את מאמינה?״ חייכה אליה.

״וואוו״ לוז פערה עיניים ״זה טריק מגניב!״

״טריק? את מתכוונת קסם?״

״כן״ צחקה לוז. לוטה ממש משכנעת. היא כמעט יכולה לגרום לה להאמין שיש דבר כזה כישוף וקסם.

״אני אעזור לך להעלות את המזוודה״ הציע סטיב בנימוס. הוא הרים את המזוודה של לוז והניח אותה ברכבת. ״תודה״ לוז עלתה.

״רוצה לשבת איתי בתא?״ לוטה הציעה.

״תודה״ ענתה לוז ״אני אשמח מאוד״

הם עלו לרכבת ומצאו תא פנוי.

״את בת מוגלגים, נכון?״ לחשה לוטה ללוז כשעלו.

״מוגלגים?״ לוז הרימה גבה.

״אנשים בלי כוחות קסם״

״אהה… ההורים שלי לא קוסמים אם לזה את מתכוונת. זה תחביב שלי.״

״כן״

השתררה שתיקה.

את יודעת כבר הרבה קסמים?״ שאלה לוז

״הצלחתי לומוס, אבל ממש קצת.״

״אני בעיקר עובדת על כוחות טלפתיה. וגם תעלולי קלפים.״

״קריאת מחשבות? אין דבר כזה״ לוטה אמרה בבוז. ״ומה זה תעלולי קלפים?״

לוז חשבה שחברתה החדשה לא יודעת כלום על קסמים.

״הו!״ לוטה קראה ״אנחנו כבר מגיעים!״

קול ברקע ביקש מהם להשאיר את המזוודות ברכבת.

לוטה ולוז יצאו החוצה, יחד עם עוד כמה ילדים בערך בגילם.

״וואוו״ לחשה לוז. בית הספר היה בעצם טירה מהממת.

לוז ראתה שגם לוטה משתוממת. ״ידעתי שזה יפה, לא ידעתי שכל כך.״ היא אמרה חרישית.

מולם היה אגם גדול, ואחריו הטירה הכי יפה שיש בעולם.

״תלמידים חדשים, לכאן! בואו משמה אלי, יופי, הנה״ הדובר היה ענק בעל זקן שחור סבוך. ״אני האגריד ואני פה השומר קרקעות של הוגוורטס״ הוא הנהן לעבר לוז.

ענק. לוז הביטה בו בתדהמה.

הם עלו על הסירות שהתחילו לשוט במהירות לכיוון הטירה. הרבה יותר מהר מאפשרי.

הטריקים האלו היו הרבה יותר מדי מציאותיים בשביל לוז.

		הפרק הבא