הוגוורטס תאומות

לילי:
עלינו למטוס והיתיישבנו במחלקה הראשונה.
בנים התחילו לעשות לנו עיניים, אבל התעלמנו מהם.
לילה נרדמה ואני בינתיים ראיתי סרטים.
השתעממתי ממש, אבל הייתי מאושרת, כי הוגוורטס זה המקום השני שאני הכי אוהבת.
באמצע הטיסה ניגש אלי איזה ילד ערס ושאל אותי אם יש לי חבר.
הייתי בשוק.
לא ידעתי מה לענות לו.
מצד אחד - הוא ממש לא הטעם שלי, מצד שני - לא רציתי לענות לו תשובה גסה.
אז אמרתי לו "לא, ואני גם לא מחפשת אחד בינתיים."
"ולאחותך יש?" הוא המשיך לשאול.
לילה התעוררה.
"לא. וגם אני לא מחפשת כרגע." היא ענתה לו.
והוא הלך.
מאוכזב.
אחרי זה לילה התיישבה לראות סרטים ואני נרדמתי.

-------------

"נוסעים יקרים!
הנחיתה תתבצע בעוד מספר דקות.
אתם מתבקשים לאסוף את חפצייכם ולחגור חגורות."
סידרתי את בגדי וחגרתי חגורה.
אנגליה,
הנה אנחנו באות.

-----------

הגענו ללימוזינה שמנהלת הפנימיה שלחה אלינו.
ההורים שלנו שלחו אותנו לפנימיה באנגליה, אבל המנהלת שם קוסמת, והיא גילתה שגם אנחנו קוסמות.
מאז היא מחפה עלינו, וההורים שלנו לא יודעים שאנחנו לא באמת בפנימיה.
אבל השנה החלטתי שצריך לספר להם.

---------------------

דיברתי עם לילה.
"מה אם הם לא יסכימו לנו לחזור להוגוורטס?" היא שאלה בדאגה.
"זה בערך הדבר היחיד שאני אעבור בו על מה שהם יאמרו. הוגוורטס זה דבר גדול מידי בשביל לוותר עליו." עניתי לה.

--------------

חשבתי על מה שאמרתי ללילה בזמן שלבשתי את הפיג'מה שלי.
לאט לאט התחלתי לחשוש גם.
ואז אמרתי לעצמי 'דיי! תפסיקי לחשוב על זה' ועברתי לעשות משהו מועיל יותר.
כמו ללכת לישון לדוגמא.

הפרק הקודם		הפרק הבא