קרוב מתמיד; רחוק מאי-פעם

ב"ה

פרק ארוך יותר הפעם :), תהנו. ושוב, אני מודיע בצער רב וביגון קודר שהזכויות על פאנפיק זה שמורות לג'יי. קיי. רולינג, היסטוריונית הקסם המצליחה בתבל. 

ערב ירד על אזקבאן. במסדרון האגף השמור עמדו שני שומרים בגלימות ירוקות והתווכחו. "מקס, אתה לא יכול לשנות את סדרי השמירה על דעת עצמך. זו החלטה של המשרד", אמר אחד מהם, אדם נמוך ורזה עם שיער חום מתולתל. "ג'ראלד, הבטחתי לניק הקטן שהיום אבוא מוקדם. הילד שלי כמעט ולא רואה את אבא שלו. למה שלא נחליף במשמרות?", אמר בתחינה השני, קוסם עם שיער ג'ינג'י שבלט למרחקים. "בסדר, בסדר, אני אחליף אותך, מקס. אבל מחר אתה שומר במקומי", ענה ג'ראלד. איש מהשניים לא הבחין באסיר המצותת לשיחתם מתוך תאו.

מייקל היה מרוצה מחילופי המשמרות הבלתי-צפויים; בחודש שעבר מאז נכלא למד להכיר את שומרי האגף השמור, וידע שג'ראלד נוטה להתעייף מהר ולא לשים לב לסביבתו. עד כמה יתקשה לשלוח יד דרך סורגי תאו ולשלוף את שרביטו של זה האחרון מכיסו?

התשובה היא שמאד; הסורגים, ככל-הנראה, כושפו במיוחד כדי למנוע מקרים מעין זה, וכשהכניס מייקל את ידו בין שני סורגים, הלכו אלו וסגרו על ידו כמבקשים למחוץ אותה. מייקל התאפק שלא לצעוק בכאב; צעקה אחת קטנה, והשומרים יבחינו במעשיו ויישמרו היטב מפני ידו הנשלחת החוצה מהתא. מייקל גילה, שאם הסורגים מוחצים יד אחת, אינם יכולים למחוץ יד אחרת; עכשיו הייתה לו תכנית, והיה עליו רק לחכות להזדמנות המתאימה.

והזדמנות כזאת הגיעה די מהר; למרבה-המזל, זמן קצר בלבד לאחר שמקס נעלם מן העין ברדתו במדרגות המובילות מטה אל הכניסה לכלא, נשען ג'ראלד על סורגי תאו של מייקל, שרביטו בולט מכיסו האחורי. הוא דחף יד אחת דרך הסורגים, והם החלו למחצה, אבל הוא לא וויתר, והוציא גם את השנייה ברווח שבין שני סורגים אחרים. לא עבר זמן רב, ושרביטו של ג'ראלד נח בידו.

עתה יכול היה מייקל רק לחכות; ג'ראלד נרדם לעיתים בשמירה (למען-האמת, כמעט בכל לילה נרדם על המשמרת לפני תשע בערב), ואלמלא כן, היה מייקל נאלץ להתמודד עם השומר, שהיה עלול להזעיק שומרים נוספים, בטרם היה הנמלט יוצא למסדרון.

אולם נראה שהערב היה ג'ראלד ערני מהרגיל; מייקל ניחש ששעת-חצות כבר עברה, ואף-על-פי כן עוד עמד השומר הצעיר על המשמר כאילו לא היו דברים מעולם. מייקל לא רצה לבצע קסמים בטרם יצא מתאו; הייתה לו תחושה רעה מאד לגבי ביצוע קסמים בכלא אזקבאן, ותחושות הבטן שלו התגלו כנכונות בדרך-כלל. אולם נראה שהפעם אין ברירה; ג'ראלד לא הראה סימן לעייפותו התמידית, ואם ישתהה מייקל עד אור השחר - יפספס את ההזדמנות לברוח.

הוא חיכה כמה דקות נוספות, בתקווה שהשומר יירדם, ומשבושש השומר להירדם עצמאית, החווה עליו בשרביטו-שלו, ואמר בשקט "שתק".

הבזק מסנוור של אור אדום פרץ מהשרביט; הקוסם שעמד מחוץ לתא נפל על הרצפה, מעולף. "קלאמוריסיניו!", קרא מייקל, ונופף בשרביט הגנוב לכל עבר. הוא לא היה בטוח שזה באמת עבד; הלחש לנטרול האזעקות היה קשה עד-מאד להטלה, ומייקל כלל לא הצטיין בכישופים מעין זה.

אבל נראה שזה עבד; אף שומר לא הגיע בריצה, ויללת-אזעקה לא נשמעה ברחבי הכלא. מייקל, שלמד כמה לחשי-פריצה מורכבים, עמד אל מול הסורגים. הוא נופף והצליף בשרביטו שוב ושוב, אך דבר לא קרה. לבסוף נואש מהמאמצים האלו, ועבר לאלימות - "אוונסקו!", קרא, אך הסורגים לא הושפעו אף מלחש-ההעלמה העצמתי. מייקל נזכר לרגע בסורגים המוחצים את ידו, וחשב על תכנית חדשה; הוא רק צריך לדחוף משהו בין הסורגים שבקצה אחד, והסורגים שבקצה השני יתקדמו אל הדבר שבסורגים - כך יוכל לפנות לו מרווח בינם לבין הקיר. הבעיה הייתה, שהוא לא מצא דבר; הצלחת בה הוגש לו האוכל יום-יום נעלמה בו-ברגע שסיים לאכול, ומלבדה היו בתא הקטן רק מיטת-ברזל גדולה מדי ומדף עץ קטן מדי. ואולם, עתה היה בידו שרביט; חיש-קל הגדיל את המדף לגודל הרצוי. בעיה אחרת הייתה עצם ניתוק המדף מהקיר; הוא היה מחובר אליו באצמעות לחש-חיבור חזק ביותר. הפתרון שמצא מייקל היה גאוני בפשטותו; הוא כיוון את שרביטו של ג'ראלד על הקיר וקרא "בומברדה!", והקיר התפוצץ. חתיכות אבן, טיח ואבק התעופפו לכל עבר; בקיר העבה נפער חור עגול שקוטרו מטר ועומקו חצי מזה; המדף עצמו נהדף על היקר שממול מעצמת הפיצוץ. זה כל מה שמייקל נזקק לו; הוא לקח את המדף (שחתיכה מהקיר עוד הייתה מחוברת אליו), ודחף אותו בין שני סורגים בצד הימני. כפי שציפה שיקרה, הסורגים כולם נעו ימינה בכדי למחוץ את המדף, ורווח לא-קטן-בכלל נוצר בין הקיר לסורג השמאלי ביותר, רווח מספיק בשביל שמייקל, שרזה לא-מעט בחודש האחרון, יצא מן התא המאובק עד-מאד.

ברגע שיצא מהתא, נשמעה צעקה "עצור מייד, או שנהרוג אותך!", ואור של שרביט נראה מקצה המסדרון. מייקל לא עצר; מאסר-עולם באזקבאן היה גרוע בעיניו ממוות. הוא ידע שאין כמעט סיכוי שיצליח, ושהבריחה הזו תקבע את גורלו; זה היה הימור מסוכן מאד, עניין של חיים ומוות, של להיות או לחדול.

הפרק הקודם		הפרק הבא