הילדה החדשה

ירדנו מהכרכרות ואני ספק אמרתי ספק לחשתי "זה פי חמש יותר יפה מבובאטון!"

"איך את יודעת?" שאל סיריוס בחשדנות קלה.

"אממ.. אני מנחשת, כי בטח הכל ורוד שם, וזה פשוט צבע דוחה!"

הוא הרים גבה אבל הינהן.

זה לא היה לגמרי שקר, כי בואבטון באמת ורוד סגלגל, ואני באמת שונאת את הצבע הזה.

הלכתי למצוא את ליאם שאבדה איפשהו בקהל.

שמעתי אותה אומרת לחברות שלה "מתערבת איתכן שהחדשה, אן, תתאהב בסיריוס תוך שבוע מקסימום!" דחפתי אנשים, ולבסוף הגעתי ממש לידה.

הפלקתי קלות לראשה ואמרתי 

"אני לא אתאהב בסיריוס! עכשיו בואי כבר! הבנות מחכות לנו!"

כשחזרנו סיריוס היה באמצע לספר בדיחה על זה שג'יימס אוהב את לילי יותר משהוא אוהב אוכל, מה שאומר הרבה.

אהה כן, ובזמן הזה, ג'יימס ניסה להרביץ לו.

"רמוס?" שאלתי אותו והוא פנה אלי ושאל "כן?"

"איך אתה מסתדר איתם?" שאלתי בייאוש ומעט שעשוע.

"אין לי מושג, אני בשוק שאני עדיין שפוי" אמר לי, והתחלנו לצחוק.

 כשנכנסנו לטירה אישה עם הבעה חמורה התקדמה לכיווני ושאלה "את אן וואקר?"

הנהנתי והיא גררה אותי משם.

היא אמרה לי לחכות עם ילדי שנה ראשונה עד שתקרא בשמי.

לא חיכיתי הרבה זמן, ושמעתי אותה צועקת בשמי.

כשנכנסתי ראיתי את לילי ואמילי מחייכות אלי, ואת סיריוס קורץ לי. הוצאתי לו לשון.

התיישבתי על שרפרף והניחו מצנפת על ראשי. 

היא הייתה מעט גדולה עלי, והחליקה עד אפי, כך שלא ראיתי כלום.

-ובכן, מה יש לנו כאן? מעולם לא מיינתי לפני מישהו בגילך!

-תודה, אני מניחה?

-רייבנקלו אמנם מתאים לך, אך גריפינדור יקדם אותך הרבה יותר מהר.

-הממממ, מעניין... אז לא הפלפאף, לא סלית'רין.

כן, אני חושבת שגריפינדור יתאים לך, במיוחד אם התחברת עם הקונדסאים.

-יופי, אז תכריזי כבר, כי באמת נמאס לי שמישהו מחטט לי במחשבות.

-בסדר בסדר, לא צריך להתעצבן!

"גריפינדור"

הורדתי אותה מראשי בהקלה, ורצתי לשבת ליד לילי.

באתי לנגוס בפשטידת דלעת כשליאם שאלה "אז מה המצנפת אמרה לך?"

"היא התלבטה אם לשים אותי ברייבנקלו או בגריפינדור" השבתי והמשכתי

"היא החליטה שגריפינדור יקדם אותי יותר, במיוחד אם התחברתי עם הקונדסאים"

"באמת?" התפרץ סיריוס לשיחתנו.

"התחברת אלי?" *קריצה קריצה*

"לא, אני די בטוחה שהיא מילמלה משהו על זה שרמוס ואני יכולים להיות חברים מעולים, כמובן שלא בצורה הרומנטית"

את החלק האחרון הוספתי אחרי שאמילי נעצה בי מבט חודר.

הוא הסמיק ורמוס וג'יימס צחקו.

"קרניים, לך אין זכות דיבור! אתה מחזר אחרי לילי כבר שנתיים רצופות!" אמר סיריוס, בניסיון נואש להחזיר מעט מכבודו.

"קרניים? זה כינוי? גם לכם יש?"

"טוב, ג'יימס הוא קרניים, פיטר הוא זנב תולע.

סיריוס הוא מטומטם ואני ירחוני"

"ומה הכינוי האמיתי של סיריוס? למרות שזה בהחלט מתאים לו"

אמרתי וגיחכתי.

"הכינוי שלו הוא רך כף. וזה שאני מנסה את מזלי עם לילי כבר שנתיים רצופות, רק מוכיח שאני באמת אוהב אותה!" 

המשפט היה מכוון לסיריוס, אבל ג'יימס הסתכל על לילי בתחינה שקטה. היא נענעה בראשה ואמרה "התשובה שלי לא השתנתה פוטר, זה עדיין לא"

הוא השפיל את מבטו ונראה באמת ובתמים מאוכזב.

"בכל מקרה, למה דווקא הכינויים האלה? למה לא משהו יותר... הגיוני?"

"כי מוזר זה הכי טוב!" השיב סיריוס בהתרסה ועשה פרצוף פוזל עם לשון.

רמוס גלגל את עיניו ודפק את ידו במצחו.

כעבור כמה דקות דמבלדור הכריז על סיום הארוחה, וכל האוכל נעלם כלא היה.

הבנות הובילו אותי למועדון גריפינדור, ואנחנו והקונדסאים תפסנו את המקומות הטובים ליד האח.

עליתי רגע כדי להביא ספר, וכשחזרתי סיריוס שכב במקום שלי.

חוצפן! מי הוא חושב שהוא?

"סיריוס, עוף לי מהמקום!" אמרתי.

"למה לי?" 

גלגלתי את עיניי ואמרתי בטון מעט מרוגז "עוף לי מהמקום ברגע זה!" 

הוא חרץ לי לשון ושאל בלגלוג "למה, מה תעשי לי?"

שלפתי את שרביטי וקראתי "פטריפיקוס טוטאלוס!"

גופו של סיריוס התקשח ורק עיניו זזו מצד לצד בבהלה.

גילגלתי אותו מהספה והתיישבתי במקומי.

כולם בהו בי לשנייה, ואז פרצו בצחוק.

אני לא מאשרת ולא מכחישה שגם אני צחקתי.

כעבור כמה רגעים רכנתי לסיריוס ולחשתי לו "איתי לא מתעסקים, הבנת?"

אחרי שהנחתי לו לסבול כשרגלי נשענות על פרצופו, שיחררתי אותו. הוא הוציא לי לשון והלך לשבת ליד רמוס, ואני חזרתי לספר שלי.

סליחה על הפרק הקצר, לא מצאתי נקודה טובה יותר לעצור בה.

מקווה שאהבתן.ם!

הפרק הקודם		הפרק הבא