מבוכים וג'ייסון

"נו, באמת, ג'ייסון," אמר ליאו. "זה יהיה כיף".

"אני לא יודע," אמר ג'ייסון בהיסוס, כשהוא סוגר את דלת הארונית שלו ומתחיל ללכת לאורך המסדרון. "אני לא חושב שיש לי מספיק דמיון בשביל זה."

"אתה לא צריך דמיון. אני אגיד לך מה לעשות," אמר ליאו. "זה מסע נהדר, אבל אנחנו צריכים עוד אנשים עכשיו כשפרסי עזב."

 "זה לא יהיה מוזר שאני נכנס באמצע של זה?" שאל ג'ייסון. "אני מתכוון, אתם עוקבים אחרי סיפור מסוים, נכון?"

"זו לא בעיה. יאללה, בבקשה?" אמר ליאו. "אני אעזור לך להחליט על דמות והכל."

"בסדר," אמר ג'ייסון, מוותר. "אני אנסה."

"מדהים! אני אודיע לאחרים." ליאו חייך. "אנחנו נפגשים מחר בחנות המשחקים, אז אני ואתה יכולים להכין לך דמות הערב."

"אני אבוא אחרי האימון," ג'ייסון הסכים. "חברי הצוות שלי עומדים לצחוק עלי על זה שאני משחק מבוכים ודרקונים."

"זה לא מבוכים ודרקונים, זה גרסאת  הRP של מיתומגיקה," אמר ליאו, "וחברי הצוות שלך גרועים."

ג'ייסון היה בעצם די עצבני כשהוא וליאו הלכו למחרת לחנות המשחקים. הוא היה בחנות הרבה פעמים, מספיק פעמים בשביל שמר די, הבעלים, יזהה אותו במבט ראשון, אבל הוא מעולם לא היה בחדר שבו המשחקים התקיימו. היה שולחן עצום באמצע החדר, ופייפר, פרנק, ואנבת' כבר ישבו סביבו, הם חייכו כשהוא נכנס.

"היי, ג'ייסון," אמרה פייפר. "אף פעם לא חשבתי שאני אראה אותך כאן."

"ליאו שכנע אותי להצטרף," ענה ג'ייסון. "רק אנחנו משחקים?"

"ניקו והייזל התקשרו קודם ואמרו לנו שהם יאחרו קצת, ושכדאי שנכניס אותך לכושר בינתיים." אמר פרנק.

"חשבתי שאוקטביאן השתתף במשחקים האלו." אמר ג'ייסון.

"לא כשניקו משמש כשליט המבוך." אנבת' צחקה. "אוקטביאן שונא אותו."

"באמת? למה?" שאל ג'ייסון, למרות שהוא לא היה מופתע. אוקטביאן לא היה הבחור הכי קל בסביבה, בלשון המעטה. הוא לא הכיר את ניקו, למרות שהוא שמע את ליאו ופרסי מזכירים אותו כמה פעמים, אם הוא היה דומה להם באיזושהי צורה, אז קל להבין למה הוא לא מצא חן בעיני אוקטביאן.

"זה סיפור ארוך," אמר פרנק. "בעיקרון, ניקו ניצח את אחד ממסעות הנבואה הרצחניים של אוקטביאן לפני כמה חודשים בזה שהוא החזיר את הדמות של הייזל חזרה לחיים. זה היה המסע הראשון של אוקטביאן שכולם שרדו בו. הוא עדיין כועס על זה."

"אה," אמר ג'ייסון, קצת בבלבול. "אז אני עומד למות במסע הזה?"

כל השאר צחקו. "רק אם ממש אין לך מזל בקוביות, או שאתה תעשה משהו ממש מטופש," אמר פייפר. "בניגוד לאוקטביאן, ניקו תמיד הוגן כלפי שאר השחקנים כשהוא שליט המבוך."

"למרות שהוא יכול להיות ממש מלחיץ," אמר ליאו. "עדיין יש לי סיוטים מהמסע שהוא ניהל לפני כמה חודשים – הקול של קוטלאו."

"בושה שהפסדת את המסע הזה," פייפר אמרה לג'ייסון. "זה כנראה היה המשחק הכי טוב ששיחקתי."

"את אומרת את זה רק כי הדמות שלך לא טבעה בדם בשעה שניסרו לה את הרגליים בפולחן." אמר ליאו,רועד.

"זה לא היה קורה אם היית טורח לבדוק את החדר לפני שנכנסת," אמר קול יבש מאחוריהם. ג'ייסון הסתובב. הוא זיהה שמי שדיבר היה הילד הגותי המוזר מבית הספר, שלמד שנה מתחתיו. ג'ייסון דיבר אתו פעם אחת בלבד, אחרי שהוא הבריח כמה בריונים שהציקו לו. הנער אמר לו בכעס להתעסק בעניינים שלו. מאחוריו עמדה בחורה חמודה בעלת עור כהה, עם שיער מתולתל וחיוך על שפתייה.

"זה עדיין היה מהלך מלוכלך מצדך." מלמל ליאו.

"ניקו, הייזל, זה ג'ייסון" פייפר הציגה אותם אחד לשני. "ג'ייסון, זה ניקו ואחותו הייזל."

"נעים להכיר אותך," אמרה הייזל והושיטה יד ללחוץ את ידו של ג'ייסון כאילו זה היה אירוע רשמי.

"נכון," ג'ייסון חייך ופנה לעבר ניקו.

"נפגשנו." אמר ניקו בקצרות, אבל לחץ את היד של ג'ייסון בכל מקרה. "אני מניח שליאו סיפר לך על מה שעשינו עד עכשיו ואיפה אנחנו."

"אתם על ספינה בשעה שאתם מנסים לעצור את גאיה מלהתעורר, נכון?" אמר ג'ייסון. "זה נראה מעניין, אבל אני לא כל כך בטוח איך זה עובד."

"אני יכול לראות גיליון הדמות שלך?" שאל ניקו. הוא בחן את גיליון הדף שג'ייסון נתן לו במשך זמן מה ואז החזיר אותו. "המצאת סיפור רקע? או שם לפחות?"

"אממ... לא," אמר ג'ייסון, קצת נבוך. "הייתי אמור?"

"בדרך כלל זה עוזר למשחק ללכת חלק יותר," אמר ניקו. "אבל בשביל הדמות שלך, בגלל שאתה חדש, אני מציע שיהיה לך אובדן זיכרון. זה יכול להסביר את הבעיות הבלתי נמנעות שתמיד קורות לשחקנים חדשים, למרות שהדמות שלך באותו רמה כמו השאר."

"נשמע טוב," אמר ג'ייסון, מעט בהקלה. 

"כולם מוכנים?" שאל ניקו, כשהוא מתיישב ליד ראש השולחן. "זה התרחיש: בזמן שאתם נוסעים באוקיינוס, אתם נתקלים באי קטן שיש בו מדורה נמוכה וקטנה. בגלל שאתם סקרנים, אתם מחליטים לחקור ומוצאים אדם חסר הכרה ליד האח. הראש שלו מדמם, אז אתם לוקחים אותו לספינה בשביל לרפא אותו. כשהוא מתעורר, הוא לא זוכר כלום, אפילו לא את השם שלו. הוא שואל מי אתם, ואתם מציגים את עצמכם."

פייפר התחילה. היא הציגה את עצמה בתור הלן, הפייטנית, ונתנה לג'ייסון את השם "ספארקי", מה שעורר צחוק סביב השולחן. פרנק נקרא שן לון, הוא היה דרואיד. הייזל הייתה תכשיטנית, ואנבת' הייתה אלכס, המלומדת. ליאו כנראה היה "פסטוס האלכימאי השמח." ג'ייסון שיחק במספיק משחקי מחשב בשביל להבין למה הם זקוקים ללוחם.

ניקו המשיך ותיאר מראה של ספינה טרופה ושקועה, הנראית ממרחק, ונתן להם להחליט אם ללכת לחקור או לא.

"יכול להיות שיש שם משהו בעל ערך," אמר ליאו. "אני אומר שנלך לבדוק את זה."

"אני משתמשת במשקפת שלי בשביל להסתכל," אמר אנבת'. "ומטילה בשביל ידע, היסטוריה."

"גלגלת 14 של חוכמה," אמר ניקו, כשהוא מביט בחטף ברשומות שלו כשהיא מגלגלת 18, "את יכולה לראות את השם הזעם של מדוזה על דופן הספינה, ואת יכולה לדעת שעל הספינה הזהה כנראה יש אוצר, אבל את גם יודעת שזה מסוכן עם האדון של הספינה נמצא בה."

"אני עדיין טוען שכדאי לבדוק את זה," אמר ליאו, והאחרים הנהנו בהסכמה.

"נכון, אז נלך על ספינת ההצלה ו-" התחיל פרנק להגיד. 

"אממ..." קטע אותו ג'ייסון בהיסוס. "מצטער. יש אנשים אחרים על הספינה, או שאנחנו פשוט נוטשים אותה? לא כדאי להשאיר מישהו?"

"יש לך כרגע צוות של עשרה גברים על הספינה," אמר ניקו, עם הבעה שהייתה כמעט חיוך. ג'ייסון תהה אם זה טוב או רע.

"לספארקי יש נקודה," אמר אנבת'. "אנחנו פחות או יותר שיחדנו את הצוות שייקח אותנו לכאן. אנחנו לא רוצים להשאיר אותם פה לבד."

"אתם צודקים," אמר פרנק. "אנחנו צריכים להתפצל."

"אני אקח את ספארקי והפסטוס לבדוק את זה, והשאר יישארו כאן." אמרה הייזל. "לאף אחד אחר אין מיומנויות שחייה."

"שמת נקודות על שחייה? פייפר שאל את ג'ייסון, כשהיא מציצה בגיליון האופי שלו. "חשבתי שתתנפל רק על כישורי לחימה."

ליאו אמר לי שאתם על סירה. נראה הגיוני לפעול ככה," אמר ג'ייסון. "מה קורה כשאנחנו מגיעים לספינה?"

"הים די סוער. תשתמשו במיומנות ברמה עשר בשביל לבדוק אם אתם יכולים להגיע לספינה בחתירה." אמר ניקו, מהנהן כשהם הצליחו. "אתם רואים ספינה שמלאה בטחב וצדפים, שנראית כאילו היא שם כבר הרבה זמן. למרות זאת הספינה נראית די יציבה."

אחרי כמה זמן הם מצליחים לעלות על הספינה ולהתחיל לחפש בה, הם מוצאים תיבה שמכילה מסיכת זהב גדולה, שגורמת לליאו, או לפסטוס להיראות מאוד שמח.

"אתם יכולים לשמוע קול חיכוך מוזר מחוץ לדלת," אמר ניקו. "זה מתקרב."

"יש דרך אחרת החוצה?" שאלה הייזל.

"לא,  אבל יכול להיות שהחלונות ישברו אם תפעילו עליהם כוח. למרות שאתם גם תצטרכו לשחות או לטפס בשביל לחזור לסירה. המסכה תיתן עונש של 6 אם תפעלו ככה."

"אני אנופף בחרב שלי ואבעט בדלת," אמר ג'ייסון. זה זיכה אותו בחצי חיוך משליט המבוך.

"חצי הדולפנים, חצי בני האדם המוזרים והחמושים מופתעים מהיוזמה." הוא אמר.

הקרב היה ממש מבלבל, וגייסון היה בטוח שהוא עשה הרבה טעויות מטופשות, אבל הם ניצחו בסופו של דבר. הייתה לו הרגשה מוזרה של סיפוק, דומה להרגשה שלו אחרי ניצחון במשחק כדורגל, למרות שהוא לא קם מהכיסא שלו. אחרי הקרב, הם עשו הפסקה, והייזל ופרנק הלכו להביא את הפיצות שהם הזמינו מוקדם יותר.

"מה דעתך על המשחק?" שאל ניקו בזמן שליאו ופייפר התווכחו על משהו בפינה, ככל הנראה על היתרונות של הצמחונות.

"זה היה כיף באופן מפתיע." אמר ג'ייסון בכנות. "למרות שזה היה ממש מבלבל. אני שמח שכולכם הייתם סבלנים איתי."

"אתה בסדר גמור, בהתחשב בכל הנסיבות." אמר ניקו. "אתה מתכנן לבוא שוב בשבוע הבא?"

"אני חושב שכן," אמר ג'ייסון. "אני רוצה לדעת איך הסיפור מסתיים."

ניקו חייך. "אתה מבין שלא כמו בסרטים וספרים, אין לזה באמת סוף?" הוא אמר. "אני מתכנן את זה, כמובן, אבל השחקנים נוטים לעשות את מה שהם רוצים."

"זה מה שעושה את זה מעניין," ג'ייסון חייך. "כן, אני חושב שאני אמשיך לשחק. אם לא תהרוג אותי, כמובן."

"אני לא מבטיח כלום," אמר ניקו. "אבל אתה תמיד יכול להתחיל להשתמש בדמות חדשה אם זה יקרה."

"למרות שאני מתחיל לחבב את ספארקי," ג'ייסון צחק. "יש לי הרגשה שהוא היה מפקד כלשהו. הוא הולך לקבל את הזיכרונות שלו חזרה?"

"אולי בעתיד. אני יכול להכניס את זה לתוך הסיפור, אם אתה רוצה," אמר ניקו. "אבל אתה צריך לתת לי חופש לכתוב כרצוני, ולהבטיח שלא להתלונן."

"בטח, כל עוד אתה לא תכתוב שאני האיש הרע," אמר ג'ייסון, וניקו כמעט חייך שוב. לאחר מכן, הם שיחקו עוד כמה שעות , ואיכשהו נלחמו והביסו צב ענק בסופו של דבר.

"אחי, אתה כל כך נכנסת לזה," צחק ליאו כשהם צעדו ביחד  הביתה. "ראית את הפנים של ניקו כשהצעת להשאיר מישהו בספינה? אתה לגמרי מנעת מרד."

"באמת? חשבתי שהוא חייך," אמר ג'ייסון, וליאו חייך אליו.

"זה מה שגורם לניקו להיות שונה מאוקטביאן," הוא אמר. "ניקו אוהב שאתה משחק בצורה חכמה, אפילו אם זה אומר שהוא צריך לאלתר את ההמשך. הוא גם ממש טוב בזה. אוקטביאן היה זורק עליך קארקן כעונש על שהרסת לו את התוכניות. הוא עשה את זה לפרסי פעם."

"ניקו לא היה בקבוצה הרבה זמן, נכון?" שאל ג'ייסון. 

"לא, הוא הצטרף אחרי שפרנק והייזל התחילו לצאת. הם גררו אותו לאחד המסעות של אנבת' לפני בערך חצי שנה," אמר ליאו. "מסתבר שפרסי הכיר אותו קודם. הוא הפתיע את כולנו בזה שהוא פתר את אחד מחידות הפאזל של אנבת' בזמן שיא. אחר כך הוא הציע להיות שליט המבוך כשאוקטביאן ופרי הסתבכו אחרי תקרית הקראקן. המשחק הראשון שלו היה בעצם ההתחלה של המשחק הנוכחי."

"למרות זאת, לא ראיתי אותך מסתובב אתו ביחד בבית הספר," אמר ג'ייסון.

"הוא אוהב להיות לבד," ליאו משך בכתפיו. ג'ייסון לא היה כל כך בטוח שזה נכון.

----

מדובר בוואנשוט, חילקתי כי הפורטל לא מקבל את האורך

		הפרק הבא