אמה פוטר והדרקון האבוד- *בהקפאה*

האוטובוס היה רועש מכל מקום, אמה יכלה לשמוע זעקות וצווחות מפי כל הילדים רק חברתה ליה שישבה לידה נחרה בקולי קולות וגרמה לאמה להשתעמם בעקבות כך שלא היו לה עוד חברים לדבר איתם.

 אמה יכולה להגיד שהיא ילדה חברותית אבל איכשהו אף אחד לא ניסה להתקרב אלייה יותר מדי בעקבות ההילה המוזרה שנמצאת סביבה, אתם מבינים תמיד היא הייתה מסתבכת בצרות (שהיא אף פעם לא רצתה להיכנס אליהן),גם היו הפעמים שבהם חפצים של ילדים הופיעו מתחת לכרית שלה והיא הייתה צריכה להחזיר לה אותם לדוגמא באותו בוקר היא התעוררה בעקבות זה שהספל קפה של אחד מהמדריכים הצעירים שעוזרים בבית היתומים נשפך על הכרית שלה...

ליה הייתה היחידה שידעה על המקרים המוזרים מתחת לכרית היא אפילו ללא חשבה שזו יכולה להיות ונסה המרשעת או אחת מחברותיה הרעות, ונסה הייתה ילדה מגודלת עם שיער שחור ארוך ומתולתל, היו לה שתי חברות תאומות שנראו אותו דבר אבל אפשר להגיד שהן היו שפותות שלה.

ליה הייתה היחיד שהתקרבה אלייה, היא הייתה חייבת כי הן היו באותו החדר אבל היא גם אהבה להיות בחברת אמה. הן היו מאוד שונות, לליה יש שיער בלונדני חלק עם עיינים אפורות, והיא הייתה מאוד גבוה ויפה. ליה נחמדה לכולם ולא תחשוד גם בונסה והחבורה שלה בגניבת חפצים של ילדים אחרים,

לעומת ליה לאמה יש שיער חום מאוד כהה וגלי, עם עיניים חומות באותו גוון, היא הייתה קצת נמוכה מליה וגם היא לפחות לא פחדה מג'וקים כמו ליה.

אמה הייתה מוטרדת היא לא ידעה ממה יש להיות מוטרד בסך הכל היא אהבה את גן החיות המקומי והיא לא זכרה מה תמיד הרחיק אותה משם (היה לה זיכרון מאוד גרוע )

הם התקרבו לגן החיות ואחרי כמה דקות מנהל בית היתומים, אדם זקן ונחמד עם שיער שיבה שקיבל בירושה את שטח בית היתומים ועשה אותו למה שהוא היום, אמר לנו שאנחנו יכולים לצאת, אמה ניערה בכוח את חברתה ליה והיא התעוררה במהירות, אף אחד לא היה צריך לדאוג לתיק או לטלפון כי לרוב הילדים לא היו הרבה חפצים.

 הסיור בגן החיות עבר בכיף ובנעימים, לכל הילדים שהכירו את גן החיות הרשו להסתובב לבד בגן החיות וכך בעוד ליה ואמה עוברות מתחת לשלט הגדול שעליו רשום שם גן החיות הן רצו במהירות לאזור של האריות, תמיד הן ציפו שהאריות לא יישנו או יהלכו בסהרוריות אבל למלך הזה לא היו הרבה בעיות בחיים ורוב הזמן הוא פשוט ישן. הן עברו בגן החיות ונהנו כל כך עד שהגיע כמעט השעה שמנהל בית היתומים הקציב לילדים, הן רצו במהירות לאזור האחרון שבהן לא ביקרו עדיין האזור של הנחשים והלטאות, ליה לא אהבה במיוחד את האזור הזה כי החיות שם הגעילו אותה אבל מכיוון שאמה אהבה נחשים וזוחלים היא לא יכלה להתנגד ולא לבוא, הן נכנסו לחדר הגדול והחשוך ושהגיעו אפשר היה לראות מצד אחד אזור עם כלובי זכוכית ובהם לטאות, ובצד השני היו כלובי זכוכית עם נחשים אבל סביב האזור של הנחשים בחדר היה סליל אדום ולבן שהכיתוב עליו היה ''אין להיכנס, רק מורשים יכולים לבוא'' אמה התבאסה ובזמן שהלכה לראות את הלטאות שפחות עינינו אותה התגבש בראשה רעיון. ''מה עם נתגנב מתחת לסליל, בטוח אין שם אף אחד'' היא אמרה לעצמה בקול רם אבל במהירות הצד החכם יותר שלה אמר ''אין שום סיכוי שאת הולכת לשם מה עם ייתפסו אותך?'' אמה בחרה להתגנב לתצוגת הנחשים. היא תפסה במהירות את ליה מסתכלת בגועל על לטאה כתומה צהובה וסיפרה לה את הרעיון שלה, ליה עטתה על פניה פרצוף שאמה הכירה במיוחד, ליה לא רצתה ללכת לתצוגת הנחשים. '' טוב, אני אלך לבד'' היא אמרה אחרי שקלטה את פרצופה של חברתה ''לא, לא אני אבוא איתך'' ליה הגיבה במהירות, ליה תמיד ידעה להציל את אמה מצרות כך שהיא הייתה חייבת לבוא ולעשות אחר כך משהו בנידון. הן התגנבו בשקט מתחת לסליל האדום לבן ואמה החלה לשתות בצמא את מה שהיא ראתה, כל הנחשים הביטו בה מיד והחלו ללחשש דברים ולהתקרב לזגוגית אמה נזכרה למה תמיד גן החיות נגמר בטראומה, היא הבינה למה פחדה והייתה מוטרדת. הנחשים תמיד התקרבו אלייה וגרמו לה לכאב ראש, היא החווירה. ''בואי'' ליה מיהרה לתפוס את ידה הימנית של אמה והן יצאו מהתצוגה לאור היום.

הן לא סיפרו לאף אחד את מה שקרה ואחרי נסיעה ארוכה באוטובוס כל מה שהן צריכות היה ללכת לחדרן להתקלח במלתחות של הבנות ולישון הרבה הרבה מאוד, ליה הלכה מיד למלתחות אבל אמה הלכה לחדר 255 כדי להסתכל עוד פעם אחת על השיער שלה במראה ולקוות שהוא לא נפוח ומלא קשרים, היא נכנסה לחדרן הקטן והמראה הבא נגלה לעיניה שתי המיטות שלהן בדיוק כמו שהשאירו אותן בבוקר הארונית הקטנה שלהן שבתוכה היו מעט הבגדים שלהן וניצבו עליה מפתח קטן שקשור לחוט שליה נהגה לשים על צווארה (המפתח היה בעריסה שלה שהייתה קטנה יותר ובית היתומים קיבל אותה על סף דלתם) וכמה חתיכות מתכת שמצאו באדמה בבית היתומים בציד האוצרות שהן עשו שהיו קטנות יותר, בקיר שמול הדלת היה חלון קטן שנשקף ממנו כל בית היתומים, המראה הקטנה הייתה תלויה ליד החלון וכמו שאמה ניחשה שערה הגלי היה נפוח היא מיהרה למלתחות ומיהרה להתקלח, שהיא חזרה לחדר עם ליה, ציפור חומה הייתה מרוחה על החלון שלהן ובין רגליה של הציפור שהייתה דומה לינשוף נח מכתב צהבהב עם חותמת אדומה והשם של אמה היה רשום על המכתב.

		הפרק הבא