השבעה מגיעים לישראל

שימו לב שניתן לימצוא את הפאנפיק הזה גם בווטפאד.

נקודת מבט פייפר.
אני ג'ייסון ניקו וויל אנבת פרסי פרנק הייזל ליאו וריינה שיחקנו אמת או חובה. ניקו בדיוק קיבל חובה לרוץ במחנה עם מכנסיים ורודים בוהקים וחולצה בצבע צהוב ניאון ולצעוק: "אני גלידה! אני גלידה! אני גלידה!" ניקו כבר היה לבוש בבגדים האלה ועמד להתחיל לצעוק כשילד קטן בן 9-10 מביתן הקטה אמר לנו שכירון קורא לנו.
"יש לך מזל." רטן ליאו.
הלכנו בדממה אל הבית הגדול. מסביב לשולחן ישבו כירון מר ד' וילדה שאני חושבת שקוראים לה טומי או משהו כזה.
"קיבלתי הרגע שיחת איריס נט מזאוס." אמר כירון. חרב קטלנית בשם נעוביוגליה שיכולה להרוג כל אחד, כולל אלים נגנבה ואתם צריכים להחזיר אותה."
"בדיוק מה שהייתי צריך עכשיו. עוד מסע חיפוש!" אמר ניקו בעצבנות.
"דיי ניקו, תירגע" אמר וויל וחיבק אותו מאחורה. הם כאלה חמודיםםםםםםם ביחד.
באותו רגע שמתי לב שגם רייצ'ל שם. עשן ירוק יצר מהפה שלה והיא דיקלמה נבואה:
"על ארץ כחול לבן יצאו כולם
מלחמה שלעולם לא נגמרת ישרדו שם
את מוות האלמוות יחזירו
אבל לא כולם לכאן ישובו"
"ארץ כחול לבן? מלחמה שלא נגמרת? מה זה אומר?" שאל ג'ייסון.
"זה אומר שאנחנו צריכים לנסוע לישראל" אמרה טומי.
"מה זאת אומרת אנחנו?" שאלה ריינה.
"אני באה איתכם. אתם לא תשרדו שניה בישראל אתם צריכים ישראלי שיעזור לכם ובשביל זה אני פה." "טוב תבואי איתנו" אמרה הייזל.
"מחר בעשר בבוקר אנחנו יוצאים. דרך אגב קוראים לי רומי."
כן אני יודעת שהפרק ממש קצר אבל אל תדאגו הפרקים הבאים יהיו ארוכים יותר

		הפרק הבא