פרד...

פרד...

אני קורא לך שוב ושוב, אבל אתה לא עונה.

איך זה שפיצוץ אחד יכול לקחת כל כך הרבה... 

תמיד חשבתי שנמות ביחד, במהלך קרב סוער עם רוני פצפוני, כי הכנסנו לו עכביש לכרית.

אמא לא יודעת מה לעשות עם עצמה. היא בוכה בכל יום. אבא מנסה להרגיע אותה. ג'יני נראית אבודה, אבל מתמודדת יפה. רון... רון בהלם. קשה לפענח את ביל, וצ'ארלי מסתובב הרבה בחדר שלנו לשעבר.

ואני.... אני לא יודע מה לעשות.

חלק ממני רוצה לצחוק.

חלק ממני רוצה לבכות.

האובדן ממשי יותר משחשבתי... מה אני אעשה בלעדיך?!

אני לא שלם. אני מרגיש כאילו נחציתי לשניים.

אבל אתה רצית שתמיד אחייך.

אז אני מחייך.

אבל מהיום והלאה, החיוך שלי תמיד יהיה טבול בצער.

כי איך אפשר אחרת?

איבדתי את עצמי.

אבל מעולם לא ידעתי שאני אבוד.

ואתה... מה איתך?

אני כל כך רוצה לשאול.

אבל העובדה שאני לא יכול מכאיבה כל כך...

אם רוקווד עוד לא מת אני אדאג לזה.

ואשתדל לחייך.

אבל אני לא יכול להשלות את עצמי.

אתה כבר לא כאן.

עזבת את העולם.

עזבת אותנו.

עזבת אותי.

שלום, פרד.

ניסיתי לכתוב פיקצר קצר ועצוב, לא כל כך הלך לי....

		הפרק הבא