הווגורסט בקורונה

פרק קצר אני יודעת אבל לא נורא..

אעלה עוד פרק בקרוב.

תודה ל"אני הקסומה".

ג'יניפה

פרק ב'- מבודדים

נ"מ הרמיוני

אני, הארי ורון חזרנו למועדון.

"זה כואב?" שאל רון, וכשראה את המבטים התמהים שלנו הוסיף, "בדיקת קורונה."

"ממש לא," עניתי, "אני עשיתי וזה בכלל לא כואב."

עלינו למיטות ונרדמנו תוך שניות.

למחרת בשעה 9:30 קמנו, התארגנו וירדנו לאכול ארוחת בוקר. אחר כך הלכנו לשיעור גילוי עתידות. אבל לפני שפרופסור טרלוני הספיקה לנבא יותר מפעמיים את מותו הקרב של הארי מקורונה, נשמע קולה של פרופסור מקגונגל, מוגבר באמצעות קסמים.

"כל תלמידי שנה ראשונה עד שלישית, בואו לאולם הגדול כדי לעשות בדיקת קורונה."

ירדנו לאולם הגדול יחד עם כל התלמידים של גריפינדור, וכשהגענו מקגונגל אמרה: "כולם להסתדר בטור- קודם תלמידי שנה ראשונה, אחר כך תלמידי שנה שנייה ואז תלמידי שנה שלישית."

רון רצה להידחף קדימה לפני כמה תלמידי שנה ראשונה, אבל אני גררתי אותו ואת הארי למאחור. רון עשה לי פרצוף והתעלמתי ממנו. אחרי שגמרו לעשות בדיקות לתלמידי שנה ראשונה ושנייה, הגיעה תורנו.

מדאם פומפרי הניפה את שרביטה לעבר ערימת השקיות שהייתה על השולחן ואחת השקיות התעופפה לעברה. מתוך השקית היא הוציאה מקל ארוך - בערך באורך של השרביט שלי רק קצת דק יותר - ובקצה שלו יש משולש. מדאם פומפרי הכניסה את החלק המשולש לפי והשאירה אותו שם כמה שניות. היא הוציאה את המטוש מפי, הכניסה אותו לתוך מבחנה ותלתה את המבחנה בתוך מכשיר לא גדול בצבע כסף שנראה קצת כמו מיקסר, רק שבמקום המערבל היה חוט שהחזיק את המבחנה. לאחר כמה שניות המכשיר צפצף, ומדאם פומפרי הודיעה לי שיצאתי שלילית וכיוונה אותי לעבר אחת הפינות של האולם, שם עמדו שאר תלמידי השנה השלישית מגריפינדור שכבר נבדקו. נשמתי לרווחה, ונעמדתי ליד פרוואטי ולבנדר. לאחר כחצי דקה גם רון והארי הצטרפו אלינו, ורון הוגיע לי ששניהם שליליים.

אחרי הארי ורון נבדק שיימוס ולאחריו דין. כשדין נבדק, המכשיר הכסוף צפצף וזהר באדום. הבנו שמשהו לא בסדר.

מדאם פומפרי מיהרה לנקוש באצבעה והופיע אלונקת קסם. תוך שנייה דין כבר הוצא מהאולם. כשמאלפוי נבדק קרה אצלו אותו הדבר.

אחרי שכל התלמידים נבדקו, מדאם פומפרי ניגשה אלינו בסבר פנים חמור.

"אני מצטערת להגיד לכם שדין תומאס יצא חיובי. כולכם צריכים להיכנס לבידוד."

"אוי לא!" צייץ נוויל.

מדאם פומפרי הובילה אותנו לאוהל לבן גדול שהוקם במדשאות. נכנסנו לתוכו וראינו מסדרון ארוך עם המון דלתות. מדאם פומפרי הכניסה אותנו לתוך אחד החדרים שעל דלתו היה שלט "חדר בידוד- תלמידי שנה שלישית- גריפינדור".

מזווית העין ראיתי את קראב, גויל ופנסי פרקינסון נכנסים לחדר הסמוך.

נ"מ נוויל

אוי לא. נכנסתי לבידוד.

בהתחלה ממש נבהלתי ואז נרגעתי קצת כי הבנתי שלא אהיה שם לבד. גם הארי, רון ושיימוס יהיו איתי.

היו שם שתי דלתות על אחת היה כתוב: "חדר בנות". ועל השניה היה כתוב "חדר בנים". נכנסתי לחדר בנים.

מימין לכניסה הייתה דלת לחדר השירותים והמקלחת. נכנסתי עוד יותר פנימה וראיתי 4 מיטות צמודות לקירות, וליד כל מיטה - שידה עם שתי מגירות, לאחסון בגדים וחפצים אישיים.

על אחת המיטות כבר שכב שיימוס שנכנס לפניי לחדר.

רון והארי נכנסו לחדר מיד אחריי, והשליכו את חפציהם על שתי מיטות פנויות.

התיישבתי על המיטה בקצה חדר ורק אז ראיתי שעל השידה שליד המיטה שלי יש חבילה של מסכות (ראיתי את סבתא מסתובבת עם כאלה).

הנחתי את המזוודה שלי על השידה ושאלתי את שיימוס אם הוא יודע איך בדיוק נלמד עם זה שאנחנו בחדרים נפרדים, הוא לא ענה.

נראה לי שהוא קצת המום, כי, טוב, דין הוא החבר הכי טוב שלו.

נשכבתי גם אני על המיטה והוצאתי את הספר שפרופסור ספראוט נתנה לי ("פרחים עצים ומה שביניהם") והתחלתי לקרוא.

רק אחרי כמה זמן נזכרתי- אני חייב לשלוח מכתב לסבתא.

כתבתי לה מכתב שבו ציינתי שדין חולה ושנכנסתי לבידוד.

*ציירתי איך נראה החדר של הבנים הינה קישור:

https://drive.google.com/file/d/1R1ZrNp5OcclHAy632sCV-vrQJSnVX6C4/view?usp=sharing

הפרק הקודם