מה היה קורה אם (פאנפיק הארי פוטר)

למשרד הקסמים קם מתחרה חדש. ארגון של קוסמים שעמד ואמר שמעתה הוא יהווה גוף חילופי למשרד הקסמים הישן והמעוות.

. . .

הכל התחיל בעקבות כמה אירועים מצערים כמו מותו של שר הקסמים קינגסלי בתאונה קטלנית בין היפוגריף לאוטונוס הלילה, שבעקבותו העלו את מס רכישת עטי נוצה, ומאחור יותר אסרו על שימוש בקסמים מסוימים כמו אקפליארמוס ואציו בשעות הלילה (בשל ה"סכנה" שיש להילה שלהם על חיות קסם מסוימות), וכן עוד כמה אירועים שעלו לעצבים של כמה קוסמים. בשל אירועים אלו החליטו כמה נבחרי ציבור מהקהילה לשים סוף לשיגעון ולהקים משרד קסמים חדש. מתחרה, אפשר לומר.

. . .

בהתחלה, בעיות מסוימות כמו איפה, מי, ואיך, גרמו לכמה מהתומכים שלהם להיכנע ולומר נואש.

כן? אמרו להם שאר קהילת הפורשים. אתם תראו לאן נגיע.

אמרו ומיד השקיעו את מיטב עמלם וכספם, הביאו קוסמים מומחים מכל קצוות הארץ והחלו לפעול. הם השתלטו על מגדל בלב לונדון, הפכו אותו על פניו וקבעו שם את משכנם, הם יצרו חוקות חדשות, משטר חדש, מדים וסמלים חדשים, הם עברו דלת דלת בכל אנגליה ואספו תומכים, הם הקימו בית משפט חלופי לקסמהדין וקראו לו 'בית-דין-קסם', הם יצרו קשרים עם בנק גרינגוסט ועם גופים נוספים כמו הקדוש מנגו, מסדר מרלין ועוד, והשיגו מהם במאמץ רב אישורים זמניים לתמיכה בקיומם.

בסוף בסוף, אחרי תקופה ארוכה, עמד הארגון על רגליו.

הם החליטו לקרוא לעצמם 'ממשלת הקסמים'.

. . .

אמנם רוב קהילת הקוסמים עוד נשארה תחת חסותו של 'משרד הקסמים' הישן, אך ל'ממשלת הקסמים' היה אחוז קטן ויציב של קוסמים שקיבלו את מרותם והניפו את דגלם על נס.

כל גוף סתר את השני. אם לדוגמא פקח היה מגיע ועוצר מכשפה על גידול חיית פלא אסורה, מייד היה מגיע פקח של הקהילה השניה ואומר לה שהיא מותרת. אם קוסם מסויים היה רוצה אישור ייבוא של מוצר קסם חדש ומפוקפק, מספיק לו היה להשוות בין שתי החוקות של שתי הקבוצות, ולמצוא איזה אחת מהם תתמוך בו ופשוט ללכת אליהם. וכן הלאה…

אמנם, כל הבעיות האלה התגמדו אל מול הבעיה הגדולה שעמדה בין שתי הסיעות. 

סלע המחלוקת, היה הוגוורטס. שתי הסיעות ידעו שמי שישיג שליטה בבית הספר, יהיה לו סיכוי גדול יותר לנצח במערכה.

. . .

'בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות' התנגד בהתחלה לכל פילוג שיהיה, וניסה לעצור מבעד חברי הסיעה החדשה מליצור גוף נפרד. אך כל המאמצים שצוות המורים עשה הלכו לריק, ואט אט לנגד עיניהם נוצרו 'שתי' קהילות קוסמים שונות ומנוגדות בארצם הקטנה.

כשראו שמה שקורה קורה, הבינו שחייבים ליצור אסטרטגיה חדשה, והחליטו שבמקום לתמוך באחד הצדדים ולהעמיק את הפילוג, בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות לא יתמוך בשום צד. בית הספר יעמוד בפני עצמו, ייצור חוקה משלו ויהווה גוף אוטונומי פרטי בלב אנגליה.

זה לא היה קשה מידי, מאחר שלבית הספר כבר היתה קהילה גדולה של קוסמים תומכים ואדוקים.

בית הספר גייס כמה עשרות עובדים שינהלו את כל התחומים שעד עכשיו נשען בהם על משרד הקסמים. אותם עובדים הקימו לעצמם כפר קטן קרוב להוגוורטס, וקראו לו 'הוגוורטס תחתית'.

בית הספר יצר קשר ישיר עם גרינגוסט, מסדר מרלין, והקדוש מנגו. מאחר שבית הספר לא רצה להשתמש באף אחד מבתי המשפט הפרטיים של אחת הממשלות (פן הממשלה השניה תפגע), הוא הקים בית משפט משלו וקרא לו 'בית משפט הקסמים לשלום'. לאט לאט החלו קוסמים מכל רחבי אנגליה להגיע לבית המשפט של בית הספר להשפט שם, מאחר שהיה הטוב ביותר. בית הספר לקח על עצמו לדאוג לקהילה שנוצרה לו, ויצר חוקה משלו שתדאג לעניינים שבין אדם לחברו, הם מינו שר שינהל את כולם, הקימו מחלקות אכיפה ושיטור, וכן הלאה.

השם שניתן להם, שם עם הרבה חן וצלצולו ערב לאוזניים, היה 'הממשל הדמוקרטי לקוסמים'.

מעכשיו היו שלוש אוטונומיות באנגליה.

. . .

לחלק מהקוסמים החל כל העסק הזה להראות מוזר, מגוחך ומיותר. בסתר, ניסו חלקם למצוא פתרון.

והפתרון לא בושש לבוא. 

אדם חכם מאוד בשם הרמיוני גריינגר הציע שבמקום שימשיכו כולם לריב, פשוט נחלק את טריטוריית המדינה לשלוש מדינות קטנות. וכך היה.

הפרק הקודם		הפרק הבא