אהבה של ג'ינג'ית

ג'יני כביכול מכשפה רגילה, אך מגיל קטן היא כבר התאהבה, מאז שהיא זוכרת את עצמה היא חולמת עליו, על הילד שנשאר בחיים.

כותב: רעות כהן
הגולש כתב 7 פאנפיקים.

פרק מספר 1 - צפיות: 1652

(5) 2 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: PG - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: רומנטיקה? - שיפ: הארי וג'יני - פורסם ב: 05.11.2021 - עודכן: 02.08.2023

המלץ!

ID : 12931

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק בכתיבה

פרק 1:

ג'יני הייתה בת שלוש, רון אחיה היה כבר בן ארבע, ''ילדים עכשיו למיטה!'' קולה של אמם מולי נשמע, הילדים נכנסו למיטתם בחוסר רצון, מולי מתיישבת על שרפרף בין מיטותיהם.

''איזה סיפור אתם רוצים היום?'' היא שואלת, וג'יני (בת השלוש) עונה בביטחון, ''הארי פוטר!'', ''שוב פעם? כל יום את זה?'' רון אחיה הגדול שואל, ''כן, כן, כן'' היא עונה בשמחה, אמם שכבר יודעת את הסיפור בעל פה (כמו שאר המשפחה) מתחילה לספר:

''היה היה תינוק שחור שיער שחי בשלווה עם הוריו האוהבים, עד שיום אחר הגיע קוסם רשע (ומולי מעירה כרגיל: ''אתם יודעים מי'') והורג את ההורים, וכשהרג את התינוק, הקסם חזר אליו והוא מת.

לאותו תינוק שחור השיער נוספה צלקת בצורת ברק על מצחו, משם לקחו אותו והוא גודל בשלווה אצל משפחה אחרת עד עצם היום הזה, וכאן נגמרה האגדה הקסומה על הארי פוטר- נציג הקוסמים, כן כן, זה הילד שנשאר בחיים''

הסיפור נגמר, רון כבר נרדם, אבל ג'יני יושבת על המיטה ומוחאת כפיים, ''עוד עוד'' היא מבקשת, ''לא! עכשיו את הולכת לישון יפה כמו רון!'' מולי אומרת, מכבה את מנורת הלילה ויוצאת מן החדר.

ג'יני נשכבת ונרדמת (היא רק בת שלוש, מה ציפיתם?) והיא חולמת חלום נפלא, היא יושבת על ענן, לידה יושב תינוק בעל שיער שחור וצלקת ברק, והוא נותן לה סוכרייה.

....................

''אמא זה לא הוגן שרון ילך להוגוורטס ואני אשאר כאן לבד!'' ג'יני עצבנית, ''גיני כבר אמרתי לך- את תלכי שנה הבאה'' מולי עונה לה בעייפות, ''ועכשיו צריך לצאת, (צועקת: ארתור, פרסי, פרד, ג'ורג', רון אני בחוץ!'' היא יוצאת מהבית וג'יני רוקעת ברגלה ויוצאת אחריה.

רגע רגע, פרד וג'ורג' אמרו שזה הארי פוטר? הם בטח עובדים עליי, שנייה רון פה, רק רגע- הוא אמר שזה באמת הוא! אני חייבת ללכת, אוף אמא לא מסכימה, נמאס לי כבר, כולם מתנהגים אליי כאילו אני ילד קטנה, אני כבר בת עשר!

זהו, חזרנו הביתה, פספסתי, את האביר על הסוס הלבן, את מושיע הקוסמים, את זה שעליו אני חולמת מגיל.. מאז ומתמיד בעצם, הוא עבר לידי ולא אמרתי לו כלום, אפילו לא ביקשתי חתימה! זה לא הוגן!

..................

אוף, משעמם להיות לבד בבית, יצאתי החוצה, וראיתי את המחסן, רגע, המחסן! רצתי אליו ולקחתי את המטאטא של רון, הוא לא פה ואסור לא לקחת את המטאטא כי בשנה ראשונה.

עליתי עליו ושיחקתי שעות, העפתי כדורים, עשיתי סיבובים, קווידיץ' זה כיף חיים!