פאנפיק בפאנפיק

"סנייפ. סנייפ. סוורוס סנייפ."  זימזמה הדמות הקטנה שישבה במשרד המנהל. מינרווה ישבה ודפקה את עט הנוצה על מגילת הקלף בקצב לא אחיד.

"מינרווה יקירתי, אולי תיקחי הפסקה?" דיוקנו של אלבוס הביט במנהלת היקרה בעיניו המצוירות והבורקות. 

"אני לא יכולה, אלבוס. אני חייבת להגיש את זה." מינרווה גילגלה עיניים בעצבנות. 

"את כל כך עקשנית, מינרווה. תתייאשי." סוורוס סנייפ מלמל מתוך דיוקנו, שהיה תלוי צמוד לדיוקנו של דמבלדור. "את תתייאשי מתישהו." מינרווה הייתה מתחננת להוריד את דיוקנו מהקיר.

"אני התחייבתי. אנחנו צריכים את החרמשים האלה." אמרה בהתייאשות.

"תזכירי לי שוב מה אנחנו עושים?" שאל אלבוס והביט בדיוקן הצמוד, של סוורוס. 

"אנחנו כותבים פאנפיק" הסבירה. "זה מין קטע כזה בעקבות ספר או סדרה. כשנפרסם אותו בפורטל, נרוויח על זה חרמשים." 

אלבוס הנהן וסוורוס נחר בבוז.

"מה אנחנו עושים כרגע?" שאל בנחירה. 

"רגע אנחנו מנסים למשוך את העלילה בכך שאתה שואל שאלות מעצבנות" המנהלת דפקה עם עט הנוצה בעצבנות שוב. 

"אבל על מה יהיה הפאנפיק שלנו?" שאל אלבוס בהתעניינות אופיינית.

"או, את זה נשמור לפרק הבא."

--------

זה ממש קצר-162 מילים, אבל אם הייתי ממשיך זה היה סתם מרוח. עוד פרק?

		הפרק הבא