הדור הבא

לילי ישבה בתא הרכבת עם חברותיה כשאלבוס נכנס לתא.
תלמידי הוגוורטס, אתם מתבקשים ללבוש את חלוקיי בית הספר- אנחנו מתקרבים אל בית הספר... "
ואז הוא ראה אל מי הוא מדבר. "היי, לי. מה המצב?"
לילי גלגלה עיניים. "בסדר."
אנני שאלה, "אלבוס, מתי קיבלת סיכת מדריך?"
"בחופש," ענתה לילי במקומו. "הוא ממש התלהב. המדריך הראשון בנינו."
אלבוס התעלם מההערה האחרונה. "לי, איך הולך לך?" הוא שאל.
"זאת השנה השלישית שלי, אל, אני מאמינה שאהיה בסדר." לילי גלגלה עיניים.
" טוב. להתראות, לי." אלבוס יצא מהקרון להמשיך בסבב שלו.
"אל חמוד, " אמרה אנני. " איך שהוא, שני  האחים שלך חמודים."
"אנני, אלה האחים שלי!" קראה לילי והבנות צחקו.
"תגידי, לילי, לאלבוס יש חברה?" שאלי ווי אחרי הפסקה קצרה.
"הייתה לו, אבל הם נפרדו בחופש, "אמרה לילי בצער. "היא פגשה מישהו אחר. 'יותר שווה', במילים שלה. אל היה עצוב במשך שבוע שלם."
"יותר שווה מפוטר?" ווי שאלה."לא יכול להיות".
לילי הסמיקה. "ווי, אנחנו משפחה רגילה, לא בני מלוכה."
אנני ענתה במקומה, "בטח- רגילה. אתם לעולם לא תהיו רגילים- אתם פוטר".
לילי הגנה על משפחתה, "הי, אנחנו גם בני אדם! אנחנו ישנים, קמים, עצובים, אוהבים..."

" אם כבר מדברים על אהבה," פתחה מגי, "מתי את מתכוונת לספר לאחים שלך שאת יוצאת עם דן?"
"עוד הרבה זמן," ענתה לילי, והבנות צחקו.
כשהרכבת נעצרה לילי וחברותיה הלכו לחפש כרכרה. הן עלו על כרכרה ריקה ועד מהרה הצטרפו עליהן גם הוגו, בן דודה של לילי, וחבריו.
"איך היה החופש, בנות?" שאל ביריאן ווד, כשהוא פונה על אנני.
אנני הסמיקה. "טוב".
"או, לילי, לפני שאשכח- אימא שלי שלחה לך משהו," אמר הוגו והוציא מעטפה מכיסו.
לילי לקחה את המעטפה בסקרנות. "מה זה?" שאלה.
הוגו משך בכתפיו. "לא יודע. היא רק ביקשה שאמסור לך את זה, ואחר כך לאחים שלך. היא אמרה שזה יעניין אתכם."
לילי הסתקרנה ולקחה את המעטפה. במקום שבו שהייתה אמורה להיות כתובה הכתובת היו משורבטות כמה מילים באותיות קטנות מהרמיוני:

פוטרים יקרים במעטפה יש  שתי
תמונות ופתק. בבקשה, קראו קודם
את הפתק. תעשו עם המידע מה 
שאתם רוצים. הרמיוני. 

לילי המסוקרנת פתחה את המעטפה וניערה את תוכנה החוצה. על בירכיה נפלו פתק ושתי תמונות. לילי פתחה את קיפולי הפתק והתבוננה בו. המכתב היה כתוב בעט אדום והיה ברור שניכתב במהירות. היא החלה לקרוא:

בתגובה לשיחה עם הארי הבנתי שקשה לו לספר לכם על הוריו, סבא וסבתא שלכם, ושאתם בעצם לא יודעים דבר, אבל אל תישפטו אותו לרעה. גם הוא לא הכיר אותם. 
החלטתי לתת לכם קצת מידע, שאולי יעזור לכם להבין. במעטפה יש שתי תמונות שהשגתי מחברים שלהם ושכפלתי.
אולי אחר כך תדברו עם הארי. 
אוהבת, הרמיוני.

לילי השפילה מבט אל התמונות. בתמונה הראשונה נראתה סבתא שלה בערך בגיל עשר, לבושה בשמלה מוגלגית חגיגית שהגיעה עד ברכייה, מחייכת לעבר המצלמה. שערה היה אדמוני ועיניה ירוקות כשל אלבוס וכשל אביה. לרגע לילי הצטערה שהיא לא קיבלה את עיני סבתה.
היא עברה לתמונה השנייה. בתמונה הזאת נראו ג'ימס ולילי פוטר בחתונתם; לילי זרחה מאושר וג'ימס היה שותף להרגשתה. ברגע לילי קלטה את הדמיון המדהים בין סבא שלה לאביה. סבתא שלה חייכה אליה דרך התמונה...
"לילי, למה את בוכה?" מגי רכנה אל עבר לילי. "מה יש בתמונות?"

היא לקחה את התמונות והתבוננה בהן.
לילי הבינה שהיא בוכה ומחתה את דמעותיה במהירות. "אלה סבא וסבתא שלי. זו הפעם הראשונה שאני רואה אותם. אבא שלי לא יכול לדבר עליהם."
"אחרי כל כך הרבה שנים, הוא עדיין לא יכול לדבר עליהם?" שאלה מגי.
לילי הנידה בראשה ודמעות ההתרגשות פרצו מחדש.
הוגו ענה במקומה, "להארי ממש קשה לדבר על זה, גם אחרי כל הזמן הזה. גם להורים שלי קשה מאוד לדבר. עד היום אני לא יודע בדיוק מה הלך שם."
"למה?" מגי שאלה.
לילי הרגיעה את דמעותיה ולחשה למגי באוזן, "אני אספר לך אחר כך."

מגי הנהנה.
הוגו פנה אל לילי, " אנחנו חייבים להראות את התמונות האלה לאחים שלך."
"נכון. הם ירצו לראות אותם," היא ענתה, "והוגו, אני חייבת לאימא שלך תודה."
"תישלחי לה ינשוף או משהו כזה."
"אני אשלח."
הכרכרות נעצרו. לילי קמה ממקומה מהר. "אני הולכת למצוא את ג'ימס ואל," קראה ויצאה מהכרכרה בריצה.
"הבחורה נלהבת," אמרה מגי בחיוך.


לילי חיפשה את ג'ימס ואלבוס. היא הייתה חייבת לספר להם ומייד. מרחוק היא ראתה את ג'ימס עם כמה תלמידי שביעית.
"ג'ימס, חכה רגע!" קראה לילי לעברו, "אתה לא תאמין מה יש לי!" מרוב תנופה והתלהבות היא נפלה עליו בחיבוק.
"ג'ימס, חברה חדשה?" שאל מייק מריוונקלו בקנטור. "היא לא קצת קטנה?"
"לא, טיפש. זו אחותי, לילי," ענה לו ג'ימס.
"וואו, לילי! לא זיהיתי אותך. את ממש גדלת בקיץ," הוא התפעל.
לילי התעלמה ממה שאמר לה ופנתה אל ג'ימס, "אתה לא תאמין מה הרמיוני שלחה לנו."
" זו הסיבה שאת מתלהבת? מה היא שלחה?" שאל בסקרנות.
לילי דחפה את התמונות לידיו. ג'ימס הסתכל בהם במשך זמן קצר ואמר לחברים שלו, "תלכו ותישמרו לי מקום ליד השולחן." 
"למה, ג'ימס? מה זה?" שאלה החברה שלו, אמה.
ג'ימס פנה אל החברה שלו. "זה משהו אישי, אם. לכו. אני כבר מגיע."
הם הלכו וג'ימס פנה אל לילי, "לי, איך השגת את זה?"
"מהרמיוני." לילי נתנה לג'ימס את הפתק. ג'ימס קרא אותו, התבונן בתמונות ומלמל מדי פעם, " איזו חמודה סבתה" או "זה בחתונה שלהם" ועוד משפטים כגון אלה. 
ג'ימס הרים את מבטו מהתמונות אל אחותו הקטנה ושאל, "הראית את זה לאל? הוא צריך לראות."
"לא, אתה הראשון שמצאתי מביניכם," ענתה לילי.
"טוב, בואי נראה את זה לאל ואז נחליט מה לעשות עם זה."
"בסדר."
הם חיפשו את אלבוס כשלילי אמרה לג'ימס, "לפעמים הייתי רוצה לדעת איך הם היו, בתור אנשים ובתור סבא וסבתא."
"לא רק את,"הוא אמר. "אבל אם אנחנו באמת רוצים, אפשר לשאול את אבא."
"את אבא? זה רק יכאב לו," אמרה לילי ברגישות שמאפיינת בנות.
"טוב, בסופו של דבר אנחנו נצטרך לדעת."
"בסופו של דבר, "הסכימה.
ג'ימס הבחין באלבוס. "אל, חכה רגע!" קרא לעברו.
אלבוס פנה אחורה וראה את האחים שלו. "מה אתם רוצים?"
לילי החלה להסביר, "קיבלתי מהרמיוני תמונה של סבא וסבתא פוטר..."
אלבוס קטע אותה. "באמת? את רצינית?"
"כן. אם תיתן לי לדבר, אני אסביר לך." אמרה לילי, נעלבת. 
"טוב, דברי," אמר אלבוס.
"תודה שקיבלתי רשות," אמרה לילי בעוקצנות. "הרמיוני שלחה לי שתי תמונות, אחת של סבתא והשנייה בחתונה שלה עם סבא." היא דחפה לידיו את התמונות.
"הי, זה כמו התמונות באלבום של אבא!"
"יש לאבא אלבום תמונות?"
אלבוס היסס. "כן. הוא רצה להראות לכולם ביחד אבל אני הצצתי."
"אז למה הוא לא הראה?" ג'ימס לא הבין.
"לא יודע," ענה אלבוס.
לילי קפצה להגן על אביה, "אולי הוא רצה להראות לכולנו בפעם אחת?"
"אולי." ג'ימס לא נשמע משוכנע.
לילי נאנחה. "תמיד רציתי לראות את הסבתא ששמה כשמי."
ג'ימס חיבק את אחותו בזרוע אחת. "נעבוד על זה. אני מבטיח."
"גם אני מבטיח, לילי," אמר אלבוס ברכות.
"תזכורו שהבטחתם?"
"אנחנו נזכור" .

________

הצלחתי לעלות שני פרקים ביום,

תודה לבטא שלי שעשתה את זה ממש מהר...

בבקשה תגובות בונות,

אני ממש השתדלתי לעלות את זה

var gtbTranslateOnElementLoaded;(function(){var lib = null;var checkReadyCount = 0;function sendMessage(message, attrs) { var data = document.getElementById("gtbTranslateElementCode"); for (var p in attrs) { data.removeAttribute(p); } for (var p in attrs) { if ("undefined" != typeof attrs[p]) { data.setAttribute(p, attrs[p]); } } var evt = document.createEvent("Events"); evt.initEvent(message, true, false); document.dispatchEvent(evt);}function checkLibReady (){ var ready = lib.isAvailable(); if (ready) { sendMessage("gtbTranslateLibReady", {"gtbTranslateError" : false}); return; } if (checkReadyCount++ > 5) { sendMessage("gtbTranslateLibReady", {"gtbTranslateError" : true}); return; } setTimeout(checkLibReady, 100);}gtbTranslateOnElementLoaded = function () { lib = google.translate.TranslateService({}); sendMessage("{EVT_LOADED}", {}, []); var data = document.getElementById("gtbTranslateElementCode"); data.addEventListener("gtbTranslate", onTranslateRequest, true); data.addEventListener("gtbTranslateCheckReady", onCheckReady, true); data.addEventListener("gtbTranslateRevert", onRevert, true); checkLibReady();};function onCheckReady() { var ready = lib.isAvailable(); sendMessage("gtbTranslateLibReady", {"gtbTranslateError" : !ready});}function onTranslateRequest() { var data = document.getElementById("gtbTranslateElementCode"); var orig = data.getAttribute("gtbOriginalLang"); var target = data.getAttribute("gtbTargetLang"); lib.translatePage(orig, target, onProgress);}function onProgress(progress, opt_finished, opt_error) { sendMessage("gtbTranslateOnProgress", {"gtbTranslateProgress" : progress, "gtbTranslateFinished" : opt_finished, "gtbTranslateError" : opt_error});}function onRevert() { lib.restore();}})(); (function(){var d=window,e=document;function f(b){var a=e.getElementsByTagName("head")[0];a||(a=e.body.parentNode.appendChild(e.createElement("head")));a.appendChild(b)}function _loadJs(b){var a=e.createElement("script");a.type="text/javascript";a.charset="UTF-8";a.src=b;f(a)}function _loadCss(b){var a=e.createElement("link");a.type="text/css";a.rel="stylesheet";a.charset="UTF-8";a.href=b;f(a)}function _isNS(b){b=b.split(".");for(var a=d,c=0;c<b.length;++c)if(!(a=a[b[c]]))return false;return true} function _setupNS(b){b=b.split(".");for(var a=d,c=0;c<b.length;++c)a=a[b[c]]||(a[b[c]]={});return a}d.addEventListener&&typeof e.readyState=="undefined"&&d.addEventListener("DOMContentLoaded",function(){e.readyState="complete"},false); if (_isNS('google.translate.Element')){return}var c=_setupNS('google.translate._const');c._cl='iw';c._cuc='gtbTranslateOnElementLoaded';c._cac='';c._cam='lib';var h='translate.googleapis.com';var b=(window.location.protocol=='https:'?'https://':'http://')+h;c._pah=h;c._pbi=b+'/translate_static/img/te_bk.gif';c._pci=b+'/translate_static/img/te_ctrl3.gif';c._phf=h+'/translate_static/js/element/hrs.swf';c._pli=b+'/translate_static/img/loading.gif';c._plla=h+'/translate_a/l';c._pmi=b+'/translate_static/img/mini_google.png';c._ps=b+'/translate_static/css/translateelement.css';c._puh='translate.google.com';_loadCss(c._ps);_loadJs(b+'/translate_static/js/element/main_iw.js');})();

הפרק הקודם		הפרק הבא