מראיניי העבר של הוגוורטס

ארבעת התלמידים אשר נבחרו הגיעו למשרדה של הפרופ' מקונגל בשעה ארבע בצהריים ביום שני; לין מילר, תלמידת רייבנקלו שנבחרה מילמלה ''ג'ינג'ר'' וכל הארבעה נכנסו אל המשרד המסודר של המנהלת.

היא התיישבה על כסא גבוה ליד האח והנידה בראשה לכיוון 4 כיסאות עץ נוקשים למדי. 

''ובכן,'' אמרה מקונגל, ''שנתחיל?'' היא הסבירה על כל העניין פעם אחר פעם אחר פעם, וכשסיימה לדבר, מילר הרימה את ידה.  ''פרופסור, אני מבינה שהדבר עשוי למלא לדפי ההיסטוריה הריקים. אך, אני חייבת לשאול, לכמה זמן נשאר בעבר?''

''למעשה, בדיוק עמדתי לדבר על זה עכשיו.'' אמרה הפרופ'. ''לא נוכל לחזור לעבר בלי להשאיר כתם על ההיסטוריה, ולכן, נפעל על פי תוכנית מדוייקת. יובאו לכם שיקויי פולימוצי שייהפכו אתכם למבוגרים, יוקצב לכם זמן של כשלושה- ארבעה ימים, ומומחים ינסחו את השאלות שלכם.'' ''כמובן,'' היא ראתה את פניה של רוז, ''תוכלו לנסח עד 3 שאלות מיוזמתכם.'' ''פרופסור,'' קרא סקורפיו מאלפוי ''מתי נצא השבוע ולאן?'' ''מחר תצאו לתקופה שהפרופסור דמבלדור, מנהל בית ספרכם לשעבר, עוד לימד בהוגוורטס. משום-מה אף אחד לא חשב לראיין אותו על הדברים החשובים באמת. תמיד חשבו שהוא יחייה לנצח...''  

''אני לא יכולה לחכות!'' מלמלה בהתרגשות רוז לאחר שהציגה לאמה חברתה את כל התוכנית לפרטי-פרטים. 

''מה? אה, כן, ברור...'' אמרה והלכה לכיוון חדר המועדון. מוזר... חשבה רוז...

למחרת בבוקר רוז קמה בהתרגשות ולבשה גלימה שחורה חלקה ומכנסיים כחולים- ירוקים.

 היא יצאה בריצה מן הטירה ועשתה 'בו!' קטן לסקורפיו מאלפוי, ביציאה מהטירה. הם צחקו והתקדמו אל השער אשר חיכו שם מספר מבוגרים בגלימות ארוכות שאחד מהם קרא: ''קדימה, יוצאים!''

הפרק הקודם