דראקו מאלפוי מחרב החתונות

עבר רגע נוסף לפני שהמילים עזבו את פיו. רגע של התלבטויות אחרונות. עוד אפשר היה לשנות, להתחרט. אם דראקו יעצור עכשיו, הוא אולי ייראה כמו אידיוט, אבל לפחות הוא לא יהרוס לפוטר את החיים.

מצד שני, האם חיי שקר הם חיים?

לפוטר הגיע לדעת את האמת.

"אני מתנגד," דראקו התחיל. הוא ניסה להסתכל רק על פוטר, ולא לתת למחשבות לשתק אותו יותר מידי. פוטר חייב לדעת את האמת. "בגלל שהנישואים האלה מבוססים על שקר."

קריאות שונות נשמעו באולם, שעד אותו רגע עמד דומם.

"מה לעזאזל?!" רון וויזלי קרא, מתקדם לקדמת הבמה, באגרופים מכווצים. הסיבה שהוא עצר ולא קפץ על דראקו, הייתה היד של אביו, שהונחה על כתפו.

דראקו חזר למקד את מבטו על הארי. הוא עשה את כל זה בשביל הארי… פוטר! בשביל פוטר.

"לא ברור לי למה היא מתחתנת איתך כש…" דראקו אמר, מנסה שלא להסיט את מבטו מהעיניים הירוקות, שנראו צבעוניות בהרבה משזכר. אולי, בגלל שדראקו היה רגיל לראות את צבען דרך זגוגיות המשקפיים, שהיו חלק בלתי נפרד מהמראה של פוטר.

"בשביל מה הגעת לכאן?!" הוא שמע את קולה הכעוס של גריינג'ר, "איך אתה מעז לעצור חתונה, בשביל להעליב את החתן?!"

"אני…" דראקו הרים את ידיו בהתנגדות.

"איזה מין אדם עושה דבר כזה?!" היא המשיכה. הפנים שלה בערו מרוב זעם.

דראקו החליט להתעלם. פוטר. פוטר הוא האדם היחיד שצריך לעניין אותו כרגע. ברגע שדראקו סובב אליו את מבטו בחזרה, הוא הרגיש, כאילו סכין חדה ננעצת בלבו. פוטר הביט בו במבט כל כך פגוע, שכל מה שדראקו רצה, היה לזרוק את עצמו לרגליו ולהתחנן לסליחתו.

"זה לא מה שהתכוונתי," הוא אמר, קולו לא יותר מלחישה. "הייתי בטוח שכל אחד ירצה להתחתן עם פוטר, בהינתן ההזדמנות," הוא לחש. גרונו היה יבש בצורה בלתי רגילה. הוא ניסה לא לחשוב יותר מידי על המשפט האחרון. "החלק שלא ברור לי, זה למה הבחורה שקיבלה את ההזדמנות, מחליטה לזרוק אותה לפח!" דראקו עצר לקחת אוויר ותוך כדי כך נעץ מבט מלא זעם באישה, בשמלה הלבנה.

זו הייתה שמלה יקרה, ללא ספק. מקושטת בעיטורים זהובים, שהתאימו לקישוטים שעל ההינומה. דראקו יכול היה לנחש שהשמלה, ההינומה, הנעליים והאביזרים עוצבו במיוחד לכלת השמחה. בעצם, הוא היה די בטוח שהוא קרא על זה משהו בעיתון - 'הארי פוטר וחתונת הפאר' קראו לכתבה. המסכן הוציא כמויות עצומות של כסף, על מישהי, שהעדיפה לבלות את זמנה עם מישהו אחר.

הכלה כחכחה בגרונה. "הארי," היא פנתה אליו בחיוך, "הוא הביך אותנו מספיק, לא? אמרתי לך לא להזמין אותו."

"על מה הוא מדבר?" הארי שאל בקול שקט. מבטו היה קרוע.

"מה זה משנה על מה הוא מדבר!" היא כמעט צעקה. היא הפנתה לרגע מבט זועם לעבר דראקו, שהחזיר לה מבט זהה. "בבית הספר הוא עשה הכול כדי להרוס לך את החיים, והוא מנסה לעשות את זה גם עכשיו."

"אם ב-'להרוס' את מתכוונת 'לגלות לו את האמת', אז כן. זה מה שאני מנסה לעשות."

הג'ינג'ית ניסתה לומר משהו, אבל דראקו לא התכוון לתת לה.

"אני מאמין," הוא המשיך בתקיפות, "שכששני אנשים מתחתנים, הם צריכים להיות כנים ביניהם במאה אחוז. כאן, זה נראה, שזה לא המצב," הוא הפנה את מבטו להארי. "אני מצטער," הוא אמר במבט מלא כנות.

מבטו של הארי היה מלא בכל כך הרבה רגשות, שדראקו לא היה מסוגל לפענח.

"יש לך שתי אפשרויות," דראקו הפנה חזרה את מבטו אל הכלה. "אחת," הוא הרים אצבע, "להתוודות בהכול, או שתיים," הוא הרים אצבע נוספת, "שאני אספר לפוטר," הוא שילב את ידיו בתקיפות וחיכה לתשובתה.

ג'יני ניסתה לגחך, אבל היה אפשר לראות את הפחד מתגנב למבטה. "הארי…" היא לחשה לעבר חתנה וניסתה לקחת את ידו.

פוטר הרחיק את היד בחדות, עליו פניו מבט של כאב. "על מה הוא מדבר?" הוא לחש לה, מצביע בחולשה לעבר דראקו. פוטר לא הסיט את מבטו מוויזלי הבת. היה נראה שהוא מנסה לחפש במבטה משהו, שירגיע את פחדיו.

דראקו שם לב פתאום כמה האולם ושאר העומדים על הבמה שקטים. הוא מצא את עצמו נע באי נוחות מצד לצד.

המבט הכאוב כל כך של הארי גרם לו להצטער כמעט על העלאת הנושא. אולי, היה עדיף שלא יידע? מה אם פוטר לא יצליח להתגבר על הבגידה?

"אין לי מושג," ג'יני משכה בכתפיה. דראקו כנראה היה היחיד ששם לב לכך, אבל תוך כדי שהיא אמרה את זה, מבטה נדד לעבר תומאס, לשנייה תמימה.

האמת הייתה חייבת לצאת לאור - זה מה שדראקו החליט. ואם האמת תשבור את פוטר, דראקו נאנח. זו הייתה מחשבה טיפשית כל כך! אבל אולי, אולי הוא יוכל להיות שם בשביל לאסוף את השברים.

הפרק הקודם		הפרק הבא