אולי נהיה חברים?

דראקו מאלפוי ידע בוודאות שזה היום המאושר בחיו. היום, היום הוא הולך לפגוש סוף סוף את הארי פוטר המדהים ולהיות החבר הכי טוב שלו. היום, הוא הולך לעזוב כבר את האחוזה האפורה והמפחידה ששימשה לו בית. היום, הוא נוסע להוגוורטס!

 כבר לפני חודשיים דראקו התחיל לבדוק את העיתון, הוא היה בטוח שמשהו נוראי יקרה והוגוורטס יסגר ואז הוא לא יוכל לצאת מהמקום הזה ולפגוש את הארי פוטר, אבל זה לא קרה, היום הוא היום שהוא הכי חיכה לו.

 הוא תיכנן מראש את כל מה שהוא הולך להגיד להארי, קודם כל הוא הולך להחמיא לו על משהו, לא משנה על מה, הוא בטוח ימצא משהו טוב. אחר כך, הוא ילחץ לו את היד ויציג את עצמו ואז הם יחיו כחברים הכי טובים לתמיד.

 דראקו קם מהמיטה והתלבש במהירות, נשאר לו רק לעבור את אבא שלו (שתמיד הרס לו את מצב הרוח) ואז הוא יהיה מאושר. הוא ירד למטה במדרגות וחלף במהירות ליד המטבח שבו ישבו הוריו. "דראקו, אתה לא רוצה לאכול ארוחת בוקר לפני שאנחנו יוצאים לרכבת?" שאלה נרקיסה, אמא של דראקו. דראקו התפתה להסכים אבל הרגיש שברגע שהוא יכנס למטבח כל מצב הרוח הטוב שלו יהרס אז הוא סירב בנימוס והלך לחכות להוריו בסלון הגדול.

 כעבור חמש דקות הם הגיעו והתעתקו ביחד אל תחנת קינג קרוס שבלונדון. דקה לפני הרגע שבו דראקו עמד להיפרד מהוריו ולעלות על הרכבת משך אותו לוציוס, אביו אל מאחורי עמוד גדול ולחש לו "שלא תעז לאכזב את המשפחה שלנו". מצב הרוח הטוב של דראקו נעלם בבת אחת, לרגע הוא חשש לעלות על הרכבת, אבל אז נזכר בהארי והרגשתו השתפרה.

 ברכבת דראקו ישב ביחד עם שני חברי הילדות שלו, וינסנט קראב וגרגורי גויל שדראקו נהג לומר שהם לא יודעים להבדיל בין הראש של המטאטא לקצה שלו. 

הנסיעה עברה בנעימים עד שאל התא שלהם נכנסה נערה נמוכה עם תלתלים מנופחים ושיניים גדולות. היא הציגה את עצמה בתור 'הרמיוני גריינג'ר' והסבירה שלאחד הילדים ברכבת, קראו לו נוויל, אבד קרפד בשם טרבור וביקשה מהם לנסות לחפש אותו בתא. דראקו הבטיח לה שיחפשו ומיהר לגרש אותה מהתא.

—------------------------------------------------------------------------

מקווה שאהבתם, פעם ראשונה שאני כותבת פאנפיק אז כמובן שיש מקום לשיפור... (:

		הפרק הבא