המרדף: גרסת הארי פוטר

"יום הולדת שמח!!" צרחה הרמיוני. רון גלגל עיניים.

"מה??" תבעה הרמיוני. "תחשוב כמה עבר מאז השנה האחרונה! וולדמורט מת, הארי וג'יני התארסו, אני ואתה התחתנו, נוויל התמנה לפרופסור לתורת הצמחים, לונה ירשה את הפקפקן, הארי והדודים שלו השלימו, וכעת הם ביחסים טובים..." הרמיוני מנתה על אצבעותייה. "אולי," הודה רון.

"בכל מקרה, החלטנו לעשות לך הפתעה!" אמרה הרמיוני בהתלהבות.

"ומה היא??" דרש הארי לדעת. הרמיוני רק חייכה חיוך רחב. "לא... אומייגאד!" צרח הארי. "כן! כן!" הרמיוני קפצה במקום.

"קניתם לי אייפון 13 פרו-מקס!?!?"

"אה. לא." הרמיוני השתתקה. רון גיחך.

"אז מה-" הארי נעצר. "לא. אין מצב. אתם לא נורמלים."

"הו כן!" הרמיוני חייכה. "אנחנו יודעים שאתה מאוד אוהב את הסדרה הזו אז... סידרנו לך פרק ב'המרדף'," אמר רון בפשטות.

הארי התנפל עליהם בחיבוק. "תודה, תודה, תודה!!" "אין בעד מה," אמרה הרמיוני בקול חנוק.

הארי שיחרר אותם. "מה הנושא?" הוא שאל. "אוקי, אתה לא תאמין," רון הפגין התרגשות בפעם הראשונה לאותו היום, "אבל אנחנו מפורסמים. מישהי בשם די קיירו לין-"

"ג'יי קיי רולינג," תיקנה אותו הרמיוני.

"שיהיה. בכל מקרה, היא כתבה עלינו סיפור! אבל אל דאגה, כולם חושבים שזו סתם המצאה. אניווי, הטריוויה תהיה בנושא הסדרה עלינו, 'הארי פוטר'!"

"וואו. מטורף. אבל... לא יזהו אותנו?" שאל הארי בדאגה. "אם אנחנו כל כך מפורסמים..."

"ופה אני נכנסת לתמונה," חייכה הרמיוני. "אמרתי להם שאנחנו מעריצים של הסדרה ולכן אנחנו נראים כמוהם, והמצאתי לנו שמות מזוייפים. אני אמה ווטסון. אתה דניאל רדקליף. ורון..." היא החניקה צחקוק,

"הוא רופרט גרניט."

רון מירפק אותה, אבל הארי היה נרגש מכדי להגיב.

"טוב, אני הולך להתארגן!" הוא קרא. "מהר בבקשה!" קראה הרמיוני, אבל הארי כבר לא שמע.

		הפרק הבא