הסיפור שלא קורה בו כלום

בס"ד

ברוכים הבאים לפאנפיק שלא קורה בו כלום. הקריאה על אחריותכם בלבד.

"בוקר טוב, ג'יימס!" ג'יני צהלה כשנכנסה לחדרו של בנה בבוקר אחד בספטמבר, "מתרגש להתחיל את השנה הראשונה בהוגוורטס?"

בנה בן ה11 נחר בתגובה.

"אוי, ג'יימס," ג'יני נאנחה, "למה הכל כל כך חשוך ומחניק פה? תפתח את החלון," היא אמרה והסיטה את הווילון בהינף שרביט.

"לא, אמא!" ג'יימס התעורר פתאום.

"למה? אתה לא רוצה קצת אור וחום?" היא הופתעה.

"לא, אמא," ג'יימס ענה, "זה פאנפיק קודר."

פאנפיק קודר. עוד פעם ג'יימס החליט שהוא חי בסיפורת מעריצים. ג'יני כבר הייתה מיואשת מהמשחק הזה של ג'יימס. ולחשוב שהכל התחיל לפני כמה שנים בערב תמים לגמרי, בו הארי ישב עם ספל תה חמים במטבחון, מול המחשב (כן, היה לו מחשב. אל תשאלו), וטפח על המקלדת בעצבנות.

"הארי, הכל טוב? למה אתה עצבני?" ג'יני שאלה כשראתה את התסכול שלו.

"אני מנסה לכתוב את הדוח הזה למשרד הקסמים ונתקע. לי. המקש. של. הנקודה." הוא רטן.

"וואי, גם טלפון וגם מחשב?" הופתעה ג'יני.

"מה טלפון? איזה טלפון?" הארי הלחוץ שאל.

"אה, סורי, זה קורה רק בהמשך הפרק," ג'יני נראה נבוכה, "סליחה על הספויילר. אבל ממתי השתדרגנו ככה?"

"מאז הרפורמה ההיא של אבא שלך," הארי ענה, "תאמיני לי שעדיף המצב הקודם, בלי כל התקלות האלה במחשבים והטלפונים. אני אפילו לא מצליח לכתוב בצורה נורמלית 'מעשה. בשלושה. אחים.'"

"נתקע לך ה..." ג'יני ניסתה לעזור.

"אני. יודע." הוא אמר בקול רובוטי, ואז פתאום קם והלך.

"היי, איפה הארי?" היא שאלה כשראתה שבעלה נעלם.

"קוראים לו," אלבוס ענה, וג'יני התרצתה.

לאחר זמן מה, חזר הארי הביתה, אבל ג׳יני עדיין לא הצליחה להשכיב את הילדים לישון. ג׳יימס הפך את הספה לארנבת, ואלבוס ולילי התרוצצו עירומים בבית כשהם מלאים בגואש. לאחר מכן שלושתם החלו להכות זה את זה.

"ג'יני, הצילו! הם הולכים מכות!" הוא נבהל.

ג'יני נאנחה. "מעשה בשלושה אחים?" היא שאלה.

"מה?" הארי שאל בבלבול. 

"מה אעשה בשלושה אחים?" היא שאלה בשנית, הפעם בטון ברור יותר, "אגב, תגיד, לאן קראו לך בסוף הפסקה הקודמת?"

"אה ג׳יני זוכרת את היום שבו לקחתי את לילי לעבודה כי לא מצאנו בייביסיטר (כי משום מה אין מסגרות לילדי קוסמים מתחת לגיל 11) והיא בטעות פיזרה את כל המסמכים החשובים? אז זה עשה ממש בלאגן במשרד הקסמים והייתי צריך לסדר את זה עכשיו," הוא ענה בנשימה אחת, ואז הביט באלבוס ולילי הצבועים. ג'יימס נעלם משם משום מה, אבל הארנבת עוד התרוצצה יחד איתם בסלון.

"אוי, ג'יני, את קוסמת או מה?" נאנח הארי, "למה את לא מנקה אותם?"

"אני לא יכולה, שכחת?" היא רטנה כשאלבוס התרוצץ סביבה בעודו צועק ללילי: "אני המלך! אני המלך! ואת נמלה!"

ג'יני צדקה. היא באמת לא הייתה יכולה לבצע קסמים מאז שאבא שלה שבר לה ולשאר ילדיו את השרביט באקט פרו מוגלגי. ארתור באמת נהיה קצת סנילי לאחרונה.

"מה שלומו באמת?" שאל הארי בדאגה.

"היום הוא הצליח להגיע לבית של רון והרמיוני בכוחות עצמו," היא ענתה.

"אה, נהדר."

"רק כדי לשבור את השרביט החדש שרון קנה."

"אה רגע, מה?"

"אתה יודע, לפעמים אני חושבת שאבא שלי רק עושה את עצמו סנילי כדי שנסלח לו, ועכשיו הוא בעצם מממש את האידיאולוגיה האמיתית שלו," היא לחשה, "אחרת הוא לא היה מצליח להגיע לרון והרמיוני הביתה."

הארי משך בכתפיו. "טוב, אני מת להתקלח אחרי היום הזה," הוא אמר והלך לעבר חדר האמבטיה. "מה זה? למה הדלת של השירותים נעולה?"

"ג'יימס בפנים," ג'יני שיערה.

הארי דפק בדלת. "מה, כמה זמן הוא שם? ג'יימס, מה הולך? תצא משם!"

"אני לא יכול!" ג'יימס צווח, "יש לי עצירות!!!"

"ממש צואה וקול צווחה," התבדחה ג'יני, ולהארי זה עורר טריגר לירושה שקיבל מדמבלדור.

"טוב," הוא אמר לאחר שהתאושש, "אם השירותים תפוסים אני אלך לשירותים של פונדק ראש החזיר." "התחרפנת?" ג'יני שאלה כל כך מהר שלא הספקתי אפילו לעשות אנטר בין מה שהארי אמר לתשובה שלה, "אתה תקבל שם דיזנטריה!"

"עדיף מלהיכנס לשירותים אחרי המצב שבו בטח ג׳יימס ישאיר אותם," הארי ענה והלך משם בדרמטיות.

ואז צלצל הטלפון.

"הלו?" הארי שאל.

מישהו מהצד השני של הקו היה שם כדי לענות: "הארי שומע? הגיעו ללשכה מלא מכתבים ממישהו שטוען שהוא-"

"-זה דחוף? אני בשירותים," הארי קטע אותו.

"הוא טוען שהוא קשור לאתה יודע מי," המשיך אותו מישהו.

"לא, אני לא יודע. מי?"

"ולדמורט," אמר המישהו עם גלגול עיניים שאפשר לשמוע דרך הטלפון, "שכחתי כבר שעברו המון שנים ככה שכבר שכחת מי."

"וולדמורט?" התפלא הארי, "שיט, זה דחוף. אני מנגב ובא."

לאחר כמה דקות, כשהארי כבר היה במשרד הקסמים בפעם השלישית באותו היום, הוא שאל, "נו, איך הוא קשור לוולדמורט?"

"המכתבים האלה הגיעו מהאף שלו," אמר המישהו, "הוא טוען שהוא הופרד מוולדמורט לפני הרבה שנים, ועכשיו הוא רוצה לחזור אליו."

"ממש מכתבים מאף אחד," התלוצץ הארי, ואז צחק מההלצה שלו. המישהו הזה, שמתברר שהשם או התפקיד שלו ממש לא קריטיים לעלילה, הביט בהארי בחוסר אמון.

האם הארי ישרוד את השירותים בפונדק ראש החזיר או שהוא יקבל זיהום וימות? המשך יבוא......

"רואים? אם הארי ימות, זה באמת יהיה פאנפיק קודר!" התלהב ג'יימס.

"שתוק כבר," ענתה לו דמות מסתורית.

"אוף בסדר..." נעלב ג'יימס והלך לבכות בפינה.

קיצר, כן, המשך יבוא......

		הפרק הבא