כל פיסה ממך (הארי וג׳יני)

היא רצה בשדה, השיער שלה עף מאחוריה והעיניים הנוקבות החומות שלה נצצו. הארי חיכה שהיא תגיע, נפעם כל פעם מחדש מכמה יפה היא הייתה. היא הייתה קורנת ויפהפייה. היא הייתה האישה שהוא אהב, הוא לא יוכל אף פעם להתבלבל או להחליף בינה לבין מישהי אחרת. זאת הייתה פשוט היא.
הנערה סופסוף הגיעה אליו והארי הניח אבל ידיים שלו על המותניים שלה והרים אותה מעלה. הוא הניח אותה על האדמה והיא נישקה אותו, זה הרגיש כלכך אמיתי שהוא ידע שזה לא - ואז הוא הסתכל עליה וראה מי היא הייתה. הוא ראה את העיניים הפרועות והפנים המנומשות. את החיוך הבלתי נשכח שלה. הוא כמעט הספיק לומר משהו, ואז הכל הפך לשחור.

הארי התעורר בפראות מהחלום, אותו חלום שהוא חולם כבר כמה שבועות, אבל הוא תמיד התעורר לפני שהספיק להבין מי הייתה הנערה. הוא תמיד ניסה להיזכר בחלום אבל הוא לא זכר כלום. פשוט חלל ריק. אבל עכשיו הוא ידע. זאת לא הייתה יכולה להיות טעות - הוא ראה את הפנים שלה בבירור. הראש שלו הסתובב כשהוא לחש את שמה, את השם הכלכך מוכר והשם שהיה לפה שלו כלכך טבעי להגיד.
"ג'יני"
זה לא יכול להיות, הוא חשב. ג'ין היא כמו אחותך הקטנה. איזה סוג של חבר אתה בדיוק?
הוא ניסה לשכנע את עצמו שזה רק בגלל שהוא בילה המון זמן עם ג'יני לאחרונה, זה חייב להיות או זה, או שאולי זאת העובדה שהיא יצאה לדייט והוא פשוט דאג לה. כן, זה כנראה זה. כמובן שהוא דאג, הוא ידע שדין לא היה הטעם של ג'יני, אבל הוא החליט לתת לה לשפוט בעצמה. לג'יני מגיע מישהו שיגרום לה לצחוק, מישהו שיודע מה היא אוהבת ומה היא לא, מישהו שיאהב את הצד התחרותי שבה, מישהו שיאהב אותה יותר מכל העולם כולו, והארי ידע שדין הוא לא מסוג הנערים שיכול לתת לה את כל זה.
אולי אף אחד לא היה הטעם של ג'יני, אף אחד לא יוכל באמת לאהוב את הנערה הזאת. אולי אפילו הוא לא
***
ג'יני נעמדה ופיהקה. היא הייתה - כרגיל - הראשונה שהתעוררה. היא הלכה ישר לחדר האמבטיה והפעילה את המקלחת. זה היה יום שבת, והיא עמדה ללכת עם רון, הרמיוני והארי להליכה בעוד ארבעים דקות. היא חשבה על הלילה שהיה, על הדייט שלה עם דין. לא היה שם שום דבר מיוחד או 'בלתי נשכח'.
זה היה אמור להיות מיוחד? היא הייתה אמורה להרגיש... משהו?
היא התלבשה במהירות וייבשה וסדרה את שיערה בהינף שרביט. היא אהבה כמה קסם יכול להיות שימושי לנערה.
הבנות באחרות בחדר האמבטיה התלבשו בזמן שג'יני צעדה החוצה, לכיוון חדר המועדון. היא לא הייתה מופתעת כשהיא ראתה את הארי שם, אבל היא כן הייתה מופעת לראות אותו מסתכל עליה, חיוור.
"הארי, אתה בסדר? אתה נראה ממש חיוור"
"אה - כן אני בסדר, פשוט קצת עייף", הארי חייך והצבע חזר לפניו. "איך היה הדייט שלך?".
"אני מעדיפה לא לדבר על האירוע הזה", היא נאנחה וגרמה להארי לצחוק, בזמן ששניהם צעדו החוצה.
היא לא נהנתה מהדייט שלה עם דין והוא היה מרוצה. אף אחד לא שווה לה. אף אחד לא טוב מספיק.

או אולי אף אחד חוץ ממנו.

היי! אשמח שתגיבו:)

הפרק הקודם		הפרק הבא