אויב משותף

ויתור זכויות לריק ריירדן ושאנון מסנג'ר

------

הסיפור מתרחש לאחר המלחמה בגאיה, ולפני הניצחון על הנסתרים- אם הוא יהיה, כמובן. [אני מחכה לספר 8]

------------------------------------------------

"פרסאוס ג'קסון!" הכריזה אנבת "אם לא תקום עכשיו, אני אדקור אותך בסכין"

התעוררתי מייד, מפוחד. הסכין שלה הייתה בידה, והיא נראתה ממש, אבל ממש מפחידה. "אני קם, אני קם!" גנחתי מסתכל על המיטה בגעגוע. "מוח אצה" אנבת נאנחה "תעזוב. את. המיטה." עשיתי פרצוף והיא נאנחה שוב. "אתה מאחר לשיעור בחרב שכירון ביקש ממך להעביר" מצמצתי "מתי אני הסכמ..." היא עצרה אותו. "אתמול, בשעה 19:36." היא אמרה "למה את יודעת הכול?" שאלתי-גנחתי והיא חייכה. רכנתי לנשק אותה, אבל כשהיא דחפה אותי בעדינות, עשיתי פרצוף.

"מה?" היא שאלה "עדיין לא צחצחת שיניים.."

קמתי לצחצח שיניים מהר ונישקתי אותה. היא גיחכה, ויצאנו מחוץ לביתן של ילדי פוסידון.הייתי שם לבד הרבה זמן, כי טייסון נשאר במעמקים, ליד פוסידון- אבא שלי ושלו.

כאשר יצאנו כירון חיכה לנו בפנים זעופות. "מה לקח כל כך הרבה זמן?" הוא שאל. אנבת צחקה "למישהו לוקח זמן להתלבש". היא אמרה בשעשוע גלוי, כאשר חניך מהקטה רץ אלינו. הוא התנשף "רייצ'ל- נבואה.. רצתי הכי מהר.. שיכולתי.." כירון נראה מבוהל. "לך לשתות מים, בנתיים פרסי, אנבת, בואו איתי, אני מאמין שהשאר כבר שם." 

כל השבעה חיכו לנו שם, וגם ניקו וריינה. רייצ'ל נראתה רע, ועייפה מאוד. היא נתמכה על ידי ג'ייסון. "מה הנבואה?" שאלתי. פייפר כיחכחה בגרונה ואמרה:

"כאשר השבע המנצחים סיימו את הקרב,

איום אחר עלה ונכתב.

אלו אשר אתם לא רואים,

החלו לצאת מין הכבלים."

אנבת גרדה בראשה "מה אתם חושבים שזה אומר?" 

משכנו בכתפינו, וניקו פער את עיניו מצביע על משהו בשמים

הסתובבנו. הבזק של שיער בלונדיני וגפיים נפל מהשמיים. כאשר היא צנחה, נראה היה שהיא התעלפה, או מתה.

רצנו אל הנערה המעולפת. "היא חיה," אמר ניקו. "אני מרגיש את זה"

הנערה המעולפת התעוררה

"איך קוראים לך?" שאלה הייזל

"קוראים לי סופי. סופי פוסטר"

--------

פאנפיק סביר מינוס.. כן.

		הפרק הבא