סיפורו של נער

הפרק מוקדש לענבר,כי אני מתה עליהה-וגם כי הבטחתי לה פרק.......ו,דרך אגב,רק את הפרק הראשון עשיתי בגוף ראשון....
תהנו,ובמיוחד את,ענברוש...[;

"וואו,הארי!תודה תודה תודה!!!!"קראה הרמיוני וויזלי וחיבקה את הארי.הארי עוד לא עיכל את העובדה שהרמיוני גריינג'ר תהפך להרמיוני וויזלי עם טבעת על ידה-למרות שהיה צריך לעכל את זה כבר לפני שנתיים-הוא לא הצליח להבין.
שני חבריו הטובים ביותר עלי האדמות-מתחתנים.זה נראה לו כל כך מוזר,אך גם נפלא,בידיעה שהם יהיו מאושרים יחד.
הארי קנה להם מתנה פשוטה אך מהממת.את הברכה אומנם ג'יני עשתה,אך הארי לא גילה לאף אחד מלבדה...
המתנה הייתה כדור בדולח קטן עם כן כחול.בתוך הכדור השקוף היו שני עופות חול(זה נורא הזכיר להארי את פוקס,עוף החול של דמבלדור)נוגעים כל אחד במקור של השני.מדי פעם הם היו מסתחררים להם יחד בתוך הכדור(הרי זה משעמם פשוט להתנשק בלי הפסקה),מחזיקים כנפיים.כוכבים קטנים נשרו מהחלק העליון של כדור הזכוכית.
"וואו,הארי,זה כל כך יפה,"נאנחה הרמיוני."לו בר הייתה כאן-"אך מיד השתתקה למראה מבטו של הארי.
אומנם עברו חמש שנים מאז המוות הטרגי של בר,אך בפינה בליבו הארי עדיין רצה לעלות איתה יחד למעלה,להיות איתה לעד.התמונה הקטנה שלה בארנקו תמיד הזכירה לו-עם חיוך קל-כמה שהייתה בררנית בענייני כספים ובזבוז.
והדבר שהכי הזכיר לו אותה-התמונה הקטנה שהייתה על השידה שליד מיטתו.בתמונה היה זוג מאושר,הבן עם שיער שחור פרוע,חיוכו מרוח על פרצופו ועיניו הירוקות עליזות בעוד שערה המתנפנף,הזהוב של בת זוגו,ועינייה הכחולות שמחות כשל זוגה...
הארי לעולם לא יישכח את הערב בו רקד בפעם הראשונה וולאס עם בר לאור ירח-הוא נזכר גם כל פעם כמה נבוך היה שם-והרוח מבדרת את שערו...
"הלו?הארי!"הרמיוני העירה את הארי מחלומות בהקיץ,והוא קפץ כמו מטומטם.
"מה?מה?מישהו קרא לי-?"
"אף אחד לא קרא ל-!"היא החלה שוצפת,אך צלצול הפעמון המבשר את בואו של רון קטע אותה והיא קמה,מנסה ללכת מהר בין כל ערמות המתנות,ופתחה את הדלת לבעלה הטרי.
"רונלד,איפה היי-?"
"הייתי במחילה,"אמר רון ואז-קול רטוב בישר על נשיקתם הדביקה של רון והרמיוני.הארי פלבל עיניו ונאנח.
"היי הארי-מה,אתה קנית לנו?"שאל רון ולקח את הכדור השביר בזהירות והסתכל פליאה על שני העופות הנדירים.
פתאום קפצה לראשו של הארי תמונה של רון,בן אחת עשרה,יושב ברכבת האקספרס בפעם הראשונה בחייו,עם סנדוויץ' של בשר משומר,שהוא כלל לא אהב,משחק עם שרביטו החדש...
ואז,לפתע,הוא הביט ברון בפליאה.
לא להאמין כמה זמן עבר מאז אותם ימים.רון,בן האחת עשרה-לעומת רון בן ה-22!אחת עשרה שנים בדיוק עברו מאותו יום,בו הרמיוני התפרצה לתאם בלי כל מושג שהג'ינג'י עם הפנים החמוצים יהיה לימים בעלה...
"הארי?"
הארי קפץ בפעם השנייה באותו יום."מה?"
"אתה כל הזמן חולם היום!"נאנחה הרמיוני."טוב,אני מניחה שאתה משוחרר,"היא צחקקה קלות."סתם מתוך סקרנות,על מה חשבת?"רון שאל."או חלמת,ליתר דיוק..."רון עיסה את עורפו.
הארי סיפר להם על מה 'חלם',אמר שלום ומזל טוב(אולי בפעם ה-20)ןיצא מהבית הגדול והמרווח של רון והרמיוני לכיוון הדירה העלובה שלו.

כשפתח את הדלת,הוא הבין שמישהו היה בבית,או נמצא כרגע.הוא ידע שנתן רשות לכל בני משפחת וויזלי רשות להכינס לביתו מתי שמתחשק להם-כנראה שג'יני הגיעה לנקות את ביתו,כמו תמיד כשהרגישה צורך.
"ג'יני?"הארי קרא.
"כן!"הקול של ג'יני בקע מן המטבח.
"לפעמים את ממש מזכירה את הדודה שלי,פטוניה,"אמר הארי בעודו רואה את ג'יני מקרצפת כתם שמן מהכיריים.
"באמת?"היא התנשמה והביטה בהארי.
"כן,היא כל שנייה פנויה שלה הייתה מנקה,ובמיוחד את המטבח..."הארי צחקק ונזכר בפטוניה-שעכשיו כבר היו לה נכדים תאומים-המקרצפת את המטבח בפעם עשירית ביום.
ג'יני צחקקה.
"אתה יודע,הארי,שאתה כמו אח שלי-והרבה יותר טוב מרון,"אמרה ג'יני ונעמדה מולו בעוד הסמרטוט המרוט בידה.
"כן,"צחק הארי."אני יודע."
"אז,בתור מישהי-כמו-אחותך,אני רוצה לעזור לך.תגיד,אתה לא מתכוון להיכנס למערכת יחסים?"
הארי ציפה שמישהו ישאל אותו את השאלה המביכה הזו-הוא לא ידע מה לענות.
"אממ...אני לא יו-"הוא התחיל לומר בעוד הסומק עולה על פניו,אך,למרבה התדהמה וההפתעה,הוא לא יכל לדבר.כי משהו עצר בעדו.משהו ממש רך.בצורת שפתיים...
הארי לא האמין שג'יני באמת מסוגלת לנשק אותו.
הרי שתמיד אהב את בר.כלומר,הוא גם אהב את ג'יני,אבל מבחינת משפחה-מבחינת אחות,כמו שאמרה ג'יני.כמו שאהב את גברת וויזלי.
"אתה לא יודע,מה?"היא חייכה כשהתנתקה ממנו."אז כדאי שתתחיל למצוא לך מישהי,בחור צעיר.יום טוב שיהיה לך!"היא קראה כשייצאה מהמטבח.הארי שמע את דלת הכניסה נפתחת ונטרקת.
מה זה היה,לכל הרוחות והשדים?

תגובות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא