-Sirius black -

"רגולוס מותק רד לארוחת בוקר" אמרה וולבורגה –אימם של סיריוס ורגולוס. "גם אתה סיריוס !" היא צווחה ושני דלתות נפתחו בקומה השלישית של בית בלק האצילי והעתיק יומין.

"היי " אומר רגולוס אבל סיריוס היה עסוק בלדבר אל המראה שלו.

"פשוט תשתוק ותשים את הגלימה הסגולה! אני צריך ללכת, אם אמא שלי תראה שאני מדבר איתך היא תהרוג אותי"

"ביי רך-כף" הם שמעו את הקול של ג'יימס וסיריוס הכניס את המראה לתוך כיס גלימתו.

"אמרתה משהו מיקודם ?"

"אמרתי היי"

"אה,היי " הוא אומר פורע את שיערו של אחיו הקטן.

"אל תיגע בשיער שלו !" הם שמעו את קולו שם אבא שלהם- אוריון.

"רגולוס תלך לחדר האוכל" אמר אוריון בקול מאופק מסתכל על סיריוס שעל פניו אין טיפה של פחד.

"אוקיי" רגולוס לחש ופנה ללכת אבל סיריוס ראה שהוא התחבא מאחוריי גרם המדרגות רחב הידיים.

"אתה לא תיגע יותר בשיער שלו הבנתה אותי ?!" אוריון אמר וסיריוס לא נשאר חייב.

"מה אכפת לך? זה לא השיער שלך".

"ריקטוסמפרה" קרא אוריון וכיוון את שרביטו אל בנו הבכור. (כישוף דגדוג -גורם לחנק מסוכן!).

סיריוס נפל על ריצפת הפרקט היקרה ברחבה שמתחת למדרגות וראה בזווית העין את רגולוס מתכווץ.

הוא השתעל והשתעל ותפס את גרונו, הוא התפתל על הרצפה וגרונו נחנק לעט לעט אחריי כמה שניות של צחקוקים.

"פיניטו" אמר אוריון אחריי כמה דקות קריטיות ביותר של סיריוס. "אכזבה, אתה פשוט אכזבה. ילד חסר כל כישרון, עושה בעיות בבית ספר, מוין לבית גריפינדור, לא מכבד את משפחתו! את הוריו!. אם אני יראה אותך נוגע לו עוד פעם אחת בשיער הפעם הבאה תהיה יותר גרועה" הוא אמר ועושה את דרכו אל חדר האוכל.

סיריוס נשאר כפוף על הרצפה ושני הדברים היחידים שהיו לו חשובים בדקות האלו היו שהמראות האלה לא יזכרו בראשו של אחיו הקטן, ושהמראה לא תיפול מכיס הגלימה.

"רגולוס פשוט תלך לאכול" הוא אמר ובלי שום תשובה הוא שמע צעדים מתרחקים.

"תודה שעולתה בטובך להצטרף אלינו סיריוס",

"בוקר טוב גם לך נרקיסה" הוא אומר בפשטות ומתיישב לידה בקצה השולחן.

"היום הולכים לסמטת דיאגון" אומרת בלטריקס.

"אני לא יכול היום" אומר רגולוס,

"זאת לא הייתה שאלה" בלטריקס עונה מעיפה את שיערה המתולתל לאחור וסיריוס הרים את ראשו לראות את תגובתו של אחיו שרק התעלם ממנה. הוא היה שמח מתגובתו (שמח בשקט).

"למה אתה לא יכול היום ?" שואלת נרקיסה בחיוך קטן.

"יש לי שיעורים בשיקויים לסיים" הוא עונה.

"אל תדאג זה יהיה טיול קצר" אומרת וולבורגה "אתה. תתכונן לקנות לך את כל הציוד בחצי שעה לאח שלך יש שיעורים לעשות" היא מכוונת את דבריה אל סיריוס ששותק וממשיך לאכול לפני שיסלקו אותו חזרה לחדר. "דיברתי אלייך !" .

"שמעתי אותך" הוא עונה וחייך חיוך קונדסאי בתוך תוכו.

"תחזור לחדר שלך !"

"מה שתגידי" הוא אומר קם ממקומו מקפיץ ענב לתוך הפה קורץ למשפחתו ויוצא מחדר האוכל.

סיריוס עלה אל חדרו ונשכב במיטתו הגדולה כשדגל גריפינדור תלוי מעליה.

הוא מוציא את המראה מגלימתו ומנסה לתקשר אם ג'יימס,

"היי קרניים, אתה שם ?"

"מה קורה רך-כף ?"

"אני שונא את המשפחה שלי. חוץ מרגולוס"

"חידוש כלשהו? אתה די מבזבז לי את הזמן באירוע המשפחתי ההיסטורי של משפחת פוטר"

"משעמם אה ?"

"יותר מהחפירות של ירחוני על שיעורי בית"

"או אה המצב מחריד"

"תוציא אותי מפהההה"

"רוצה ללכת לדיאגון ?"

"אתה צוחק ?"

"לא. אבל זה יהיה רק חצי שעה כי לרג' יש שיעורים לעשות"

"מצידי אפילו עשר דקות, אני לא מסוגל לסבול עוד שאלות מאנשים שהם אומרים שהם משפחה שלי ואני בכלל לא מכיר אותם! זה קצת קריפי לדעתי, לא חושב ?"

"עוד עשרים דקות בסמטת דיאגון תכתוב גם לזנב-תולע וירחוני" סיריוס צוחק.

"סגור. ביי ילד חתיך שלי"

"ביי אימוש".

"היי סיריוס" נשמעה דפיקה בדלת ורגולוס עמד בדלת.

"למה אתה עומד שם? תיכנס"

"אבל זה חדר עם שלטים של גריפינדור"

"בסדר, אתה באתה לדבר איתי לא עם השלטים נכון ?" הוא אומר ורגולוס נכנס בחיוך קטן על שפתיו הדקות.

"היא יפה" אומר רגולוס מתיישב ליד סיריוס על המיטה מצביע על תמונה של נערה בלונדית שדבוקה לקיר.

"כן, אבל היא יותר" סיריוס אומר מצביע על התמונה שעליה יש נערה בביקיני אדום. "רמוס הביא לי את המגזינים המוגלגים האלה".

"אמא ואבא לא כועסים שיש לך תמונות של מיליון בחורות על הקירות ?"

"כן הם כן. אבל הם גם ככה כמעט שלא נכנסים לפה וגם עשיתי עליהם לחש הדבקה לקיר ככה שהם לא יוכלו להוריד אותם גם כשאני אמות"

"הן באמת יפות אבל"

"הנה. אני אתן לך את קייטי" הוא אומר מוציא מהמגירה תמונה של בחורה ששוכבת על המיטה ומושיט לו אותה.

"אתה נותן להן שמות ?!" הוא שואל מצחקק

"טוב מגיע להן שמות. הן תליות על הקיר של סיריוס בלק".

"טוב" רגולוס צוחק "אמא ואבא קוראים לך צריך לצאת לסמטת דיאגון".

הם יצאו מהחדר וירדו לקומת הקרקע.

"זאת השנה החמישית שלך" אומר סיריוס דוחף אותו במרפקו,

"ושלך השישית" הוא דוחף אותו חזרה.

"אני יודע הבנות יתנפלו עליי השנה" הוא אמר בשחצנות מזויפת ורגולוס צחק והם נכנסים אל הרכב ויוצאים אל סמטת דיאגון.

		הפרק הבא