-Sirius black -

" קדימה יש לך חצי שעה בן דוד יקר" אומרת בלטריקס כשסיריוס כבר היה בחצי הדרך אל חבריו.

"נו קדימה אבא, תיסע" אומר רגולוס והם ממשיכים לנסוע.

"שלום פוצים" אומר סיריוס בחיוך ומחבק את חבריו "איפה פיטר ?"

"חולה, כרגיל. קדימה אמרתה יש לך רק חצי שעה" עונה ג'יימס.

"טוב אני אלך לכרך ודף בע"מ, ג'יימס אתה תלך חנות הקדרות של פוטיג וסיריוס אתה לחנות של מאדם מקלין. ניפגש בגלידרייה של פלוריאן פורטסקיו" אומר רמוס כאילו שינן את המילים מתוך גליל קלף.

"התגעגעתי אלייך" אומר ג'יימס ורמוס הסתובב לכיוונו ורצה לענות משהו אבל מיד נעצר כבחן אותו.

"מה בשם התחתונים של מרלין אתה לובש ?!"

"זה הוא אמר לי ללבוש את הגלימה הזאת !" ג'יימס מגן על עצמו ומצביע על סיריוס שנשען על עוש ודיו בכיסיו.

"אני אוהב את הגלימה הזאת. היא בגולה ארוכה ומהממת" צוחק סיריוס ורמוס עוצר את ג'יימס מלהרביץ לו.

"נו יאללה אני רוצה גלידה" ממהר אותם רמוס והם התפצלו אל החניות שרמוס אמר להם ללכת.

"מממממ שוקולדדדד" מתענג רמוס על הגלידה שלו,

"ירחוני אוהב שוקולד? מפתיע " צוחק ג'יימס אוכל את גלידת הפיסטוק,

"אני צריך ללכת" גנח סיריוס והושיט לחבריו את מה שנשאר מגלידת הוניל שלו "נתראה עוד יומיים" ,

"בהוגוורטס" צועק ג'יימס בשמחה וסיריוס מחייך ורץ משם יחד עם שלושת השקיות שלו.

"איחרת !" אמרה וולבורגה כשהוא נכנס לרכב והתיישב ליד בלטריקס.

"בדקה אחת !"

"קדימה יקירי בוא ניסע, נטפל בוא כבר בבית." היא אומרת וסיריוס משפיל ראשו בייאוש ומחכה עד שיגיעו לביתם.

"קריצ'ר !" צועקים מר וגברת בלק כהם נכנסים לבית בלק האצילי....

"כן אדונילי כן גבירתילי" הוא הגיע לשם במהירות ולקח את הג'קטים שהם הביאו....לא סליחה......זרקו עליו וקריצ'ר נעלם מהעין מיד.

"ולאן אתה חושב שאתה הולך ?" שואל אוריון את סיריוס וסיריוס פשוט שתק וחזר לכיוון הוריו כי לא היה לו כוחות להתווכח איתם.

"בהצלחה מותק" אוריון אומר מנשק את לחיה של אוריון ועוזב את החדר יחד עם בלטריקס ונרקיסה.

'והנה זה מתחיל.......' חשב סיריוס והצעקות לא איחרו להגיע.

"אתה בושה למשפחה!" סיכמה וולבורגה באותה השורה הקבוע בא סיכמה תמיד, סיריוס עמד מולה, נער בן שש עשרה. הוא ספג בשקט את הגידופים והצעקות. סיריוס  כבר היה רגיל לצעקות האלה שבאו פעמים בשבוע במשך כל החופש הגדול, משהו בהתנהגות שלו היה מרתיח אותה והיא הייתה מתחילה את שרשרת האשמות מההתחלה.

סיריוס עמד בשקט, פניו חתומות, כמו רגשותיו, הוא עמד במשך רבע השעה, נותן למילים שהכיר כעת בעל פה לחלוף ליד אוזנו, זה שמר עליו שפוי עד עכשיו. עיניו לא זזו פניה, מתרכזות בשפתיים המשוכות באודם אדום כהה, הוא ידע שברגע שייתן למבטו לשוטט בחדר יהיה לה עוד סיבות להרים את קולה והכול רק יתארך.

רגולוס עמד בקצה החדר מתבונן ושותק, הוא לא זז או דיבר. לא הגן על סיריוס או הרגיע את אימם. רק שותק, כשוולבורגה צעקה על סיריוס רגולוס היה עומד בפינה של החדר, שקט כמו גמדון בית ולא מניע שריר מלבד את עיניו, היו פעמים שסיריוס היה שוכח שהוא שם.

אחריי דקות ארוכות של צעקות סיריוס סוף סוף עלה לחדרו ושקע במיטתו, עדין עטוף בגלימה המלוכלכת איתה עבר את היום ונתן  לרחמים העצמיים להציף אותו. נמאס לו מהצעקות החוזרות בלי טעם, הוא יכול לעשות לעצמו את ההרצאה הזו בעל פה, סיריוס יודע מה וולבורגה רוצה לומר לו, הוא יודע את זה כול כך טוב שזה כואב, משהו דפוק בו, יש לו אישיות מאומצת שלא מתאימה למשפחת בלק, זה מה שהיא 

אומרת לו תמיד והוא מסכים איתה בלב שלם. הוא שונה, הוא נולד שונה וגדל שונה ופשוט אין מה לעשות עם העובדה הזו, דרכי בית בלק פשוט לא בשבילו. והוא מתעב את בית סלית'רין.

שניות אחדות עברו והעייפות השתלטה עליו עד שהתעורר כרגיל כאחד מבני משפחתו צווח את שמו ואומר בניעימים את שמו של אחיו הקטן.

הוא ידע כבר מזמן שרגולוס הוא הילד האהוב בבית והוא השלים אם זה והאמת....שזה לא הזיז לו זה רק הזכיר לו את קולות הכאבים ואת הסימנים הכחולים שעל גפו כשאביו מכה אותו עם חגורת העור השחורה שלו.

"בוקר טוב" הוא אומר למשפחתו ולהפתעתו וגם לצערתו- הוא הגיע לפני רגולוס לארוחת הבוקר.

כשהוא הגיע וההורים שלו התחילו לדבר איתו הוא היה בשקט.כרגיל.

הוריו הם בני דודים מדרגה שניה שהתחתנו בשידוך שנעשה ברגע שהתברר שאימו היא בת.

 אוריון ווולבורגה בלק, שניהם נצר לבית בלק עתיק היומין. הם התחתנו יום אחרי יום הולדתה השבע עשרה של אימו, ההיריון עלי התחיל עוד בירח הדבש שלהם. אימו נהנית לספר היום שברגע שנולדתי הספיק לה מבט חטוף בי כדי לומר לבעלה שזה לא הילד שהם חיכו לו והם צריכים בן נוסף ובמהירות שירש אותם.

היא אומרת את זה היום, שהוא בין שש עשרה ומתראה איתה רק במעמדים מחייבים וכמה שפחות. היום, כשאני לא רוצה להיות חלק מבית בלק, אבל פעם שאני ואחי עוד היינו קטנים אני מאמין שהיו לאמא תוכניות אחרות עבורי, תוכניות שבהם אני כן היורש שהיא כול כך רצתה.

הוא ידע את זה. הוא לא שייך לשם.

אבל הוא נשאר, הוא נשאר רק בגלל רגולוס. רק בשבילו.

אני יודעת שזה פרק קצר סליחהה.

מבטיחה פרק ארוך פעם הבאה

הפרק הקודם		הפרק הבא