בינה לבין עצמה

בשבוע האחרון הרמיוני לא התרכזה, לא הקשיבה וכל היום חשבה לעצמה. מארק ואיימי, חבריה הטובים ניסו לדובב אותה אך ללא הצלחה.

בדרך כלל הרמיוני הקשיבה, השתתפה וקיבלה 100 בכל מבחן, בכל מקצוע. 

ציוניה ירדו ל50,40 ואפילו 30! הממוצע שלה, שתמיד היה הגבוה בכיתה ירד וירד עוד.

הגיעה המחצית, וחילקו תעודות. כמעט בכל המקצועות קיבלה 20 חוץ מהיסטוריה שקיבלה 0..

הוריה נורא התפלאו, האם זאת הרמיוני שלנו? מה קורה איתה?

ג'ון, וליסה, שכניה, גם כן התפלאו. "הרמיוני קרה משהו?" אמרה ליסה בקול עדין. הרמיוני הסתכלה עליה במבט מלא דמעות. ג'ון התקרב אליה וחיבק אותה. גם ליסה הצטרפה לחיבוק.

פתאום הרמיוני פרצה בבכי קורע לב. "אבללמהזהככהלמהאניככהאוףלמההכלמסובךבחייםלמהעשיתיככהלמהאנילאנורמליתמהקורהאיתיהראששלינעלםאנילאמוצאתאתעצמי" יבבה.

ג'ון שתק, ולאחר כמה שניות אמר:"הרמיוני? רוצה להסביר לנו מה קרה? בואי קחי מים" הוא הביא לה את הבקבוק שלו. ליסה הביטה במבט מודאג ולחשה: "הרמיוני אנחנו תמיד פה.."

הרמיוני בכתה ובכתה עד שנרדמה על כתפו של ג'ון.

ג'ון וליסה באו לביתה ושמו אותה על מיטתה. אמא של הרמיוני שאלה אותם: "היי, אתם יודעים מה קורה עם הרמיוני?" גון וליסה אמרו פה אחד:" לא.."

הרמיוני קמה וראתה כי היא בחדר שלה. 'מתי באתי לפה? מתי נרדמתי?' הירהרה. היא הלכה בצעדים זריזים לבית ספר וגילתה שהיה זה יום ראשון... ' אוי איזה מפגרת אני יום ראשון היום אין בית ספר אוףףףףף'

היא נכנסה לביתה בשנית ורבצה על הספה, היא פתחה טלוויזה והיה פרסומת על קוסמים,'חחח אין דבר כזה בכלל' אמרה לעצמה. 

לפתע הבזק אור כחול בא מבחוץ וחדר לבית. נשמע קול ניפוץ. הרמיוני קרבה למטבח שמשם נשמע הקול. היא ראתה שכל כלי המטבח שהיו בכיור נופצו. 

היא ניסתה להבין'מה זה האור הכחול הזה? הוא אמור להגיד לי משהו? הוא קשור לפרסומת הזאת??'

אביה בא במהירות למטבח גם כן, והופתע לגלות את הבלגן." הרמיוני!!! מה קרה פה?!?!?!??!?!" שאל בקול רם. הרמיוני לא ידעה מה לענות. "אבא אין לי מושג באמת שאין לי מושג מה קרה פה..!"

הרמיוני ניסתה לחבר את הפאזל שניתן לה:'איך זה הגיוני? קודם מה שאני עשיתי- אחרי זה הפרסומת הזאת ובדיוק באותו זמן ההבזק הכחול. אולי אני צריכה לדעת עוד פרטים? איפה הראש שלי?'

ושוב זה קצר סורי

הפרק הקודם		הפרק הבא