בית הינשוף - Arranged Marriage AU

עבר כבר חודש שלם מאז שווילו נהפכה לראש איגוד הצמחים.

חודש שלם מאז שנאלצה לעזוב את משפחתה וחבריה לטובת התפקיד.

חודש שלם מאז שהיא נאלצה להתחתן עם הפרחח של הקיסר, השומר המוזהב.

ווילו הייתה נותנת הכל בשביל לחזור לחיים הישנים שלה, איפה שעדיין היו לה חברים ומשפחה, ואפילו חיית כוח. לפני שהיא נאלצה להתחתן עם האחיין השחצן של הקיסר, שרק לחשוב עליו הרתיח את דמה של המכשפה הצעירה.

אין סיכוי שהאידיוט הזה עבד אפילו רגע אחד בשביל להשיג את המעמד שלו. הוא קיבל את כל הכוח שלו רק בגלל שהוא קרוב משפחה של הקיסר בלוס, ואז הוא עוד מעז להסתכל על אנשים אחרים מלמעלה. כולל עליה.

ווילו קימטה את הדף שהחזיקה בכעס מהמחשבה, לפני שהבינה שזה כנראה היה רעיון רע. היה אסור שיגלו שהיא הייתה כאן, בחדר של בעלה, מחטטת בדברים שלו במטרה למצוא מידע על גברת הינשוף או על התלמידה בת האדם שלה.

היה אסור שיגלו שהיא עדיין מחפשת קשר אל החיים הישנים שלה.

לא שהחיפוש הועיל בנתיים בכל מקרה. כל מה שהיא מצאה היו רק ערימה של מכתבים מהקיסר, ספרים מרופטים והרבה יותר מדי בובות פרווה.

היא לא ידעה מה הטריד אותה יותר, המחשבה שגבר בן עשרים וחמש ישן עדיין עם בובות פרווה, או המחשבה שהפרחח המוזהב מסוגל להתנהגות אנושית.

ווילו נאנחה ופנתה להביט בארון. היא לא באמת עומדת למצוא שם מידע, נכון? איזו סיבה יש למישהו להסתיר מסמכים בתוך ארון בגדים?

אבל באותה מידה, מה כבר יש לה להפסיד מלחפש?

היא פתחה את הארון באיטיות וניסתה להציץ פנימה, אבל כמעט נפלה כשכדור צהוב שוגר מבפנים וכמעט התנגש באפה. ווילו הרגישה את ליבה דופק במהירות בזמן שהסתובבה להביט בכדור המרחף. לקח לה כמה שניות להבין שהיה מדובר בכלל בחיית כוח.

למעשה, היה מדובר ביותר מסתם חיית כוח.

״קלובר? מה את עושה כאן?״

הדבורה זמזמה בשמחה והקיפה את הראש של ווילו בתעופה כמה פעמים לפני שלבסוף נחתה על כתפה. התחושה הייתה מוזרה, אך מנחמת. היא בהחלט התגעגעה לחיית הכוח שלה.

אבל בלוס לא אמור לאסוף את כל חיות הכוח? איך קלובר מצאה את עצמה בתוך הארון של השומר המוזהב?

אבל לפני שווילו הספיקה לשאול, מלמולים נשמעו מבחוץ, ואיתם גם צעדים שהלכו והתקרבו לחדר. המכשפה מיהרה להסתיר את חיית הכוח שלה מתחת לחולצה. היא זיהתה את הקול של השומר המוזהב, אבל היא לא הצליחה לשמוע עם מי הוא מדבר.

מה אם זה הקיסר? מה אם הוא יגלה את קלובר ויקח אותה לתמיד?

ווילו הביטה ימינה ושמאלה בחיפוש אחר מקום מסתור. היא כבר הכניסה רגל אחת לתוך הארון כשהיא שמעה את הדלת נפתחת מאחוריה.

מאוחר מדי. היא נתפסה.

ווילו הסתובבה ופנתה להביט בפנים של בעלה. הוא היה בלי המסיכה שלו - מאורע נדיר - והסתכל עליה בהלם ובלבול. הוא היה לבד. הוא לא דיבר עם מישהו בחוץ?

אבל אז ווילו שמה לב לציפור האדומה שהוא החזיק בידו, ומיהר לתחוב מתחת לגלימה שלו. ״ווילו?״ הוא שאל, הקול שלו גבוה ממתח, ״מה את עושה כאן?״

״זאת הייתה… חיית כוח?״ שאלה ווילו. היא בטח דמיינה. לא היה יכול להיות שהשומר המוזהב שמר בסתר חיית כוח.

אבל באותה מידה, היא באמת מצאה את קלובר בארון שלו.

המכשף הבלונדיני צחקק במתח. ״חיית כוח? ברור שלא! את בטח מדמיינת.״

השומר המוזהב היה הרבה דברים, אבל שקרן מוצלח הוא לא היה.

״אתה מסתיר חיית כוח מבלוס?״ ווילו שאלה בשקט. היא לא יכלה להסתכן בכך שמישהו ישמע את השיחה שלהם.

הבעה של השלמה עלתה על פניו של השומר- של האנטר, כשהוא סגר את הדלת מאחוריו והוציא את הציפור הקטנה מהמחבוא שלה. ווילו פערה את עיניה כשהיא זיהתה את הציפור. ״הוא היה ביום האימוץ בהקסייד, לפני שמונה שנים.״ היא ציינה. ״אתה גנבת חיית כוח?״

״ברור שלא!״ האנטר נראה מבוהל מהאשמה. ״כאילו, כן, אבל- זה מסובך.״ הוא הניד בראשו בכוח. ״אבל הוא בא אליי בעצמו. קוראים לו פלאפג׳ק.״

ווילו הסתכלה על פלאפג׳ק, שעבר לשבת על הכתף של הבעלים שלו והסתכל עליה בסקרנות. היא זכרה את באט קווין מסבירה שחיות כוח נמשכות אל הבעלים שלהן בזכות הרגש. ככה היא אימצה את קלובר. היא תהתה אם להיות שפוט של הקיסר נחשב לרגש חזק מספיק בשביל חיית כוח.

אבל באותה מידה… אולי השומר המוזהב לא הלך בעיוורון אחרי בלוס כמו שהיא חשבה. הוא כן הסתיר ממנו שתי חיות כוח, מי יודע כמה זמן כבר.

האנטר נראה מהוסס. ״אני גם… שמרתי על החיה שלך.״ הוא מלמל במבוכה. ״הייתי אמור להיפטר ממנה, אבל במקום זאת החבאתי אותה. לא אמרתי לך כי.״ הוא השתתק.

״פחדת שאספר לקיסר.״ ווילו השלימה במקומו. הסומק באוזניו של האנטר הבהיר לה שהיא צדקה. היא הוציאה את קלובר מהמחבוא, ונתנה לה להתיישב על הכתף שלה. ״תודה.״

המילה הרגישה מוזר על שפתיה של ווילו, כשהיא הופנתה לשומר המוזהב. לווילו היו מספיק אי-הסכמות עם הקיסר, אחרי שהוא ניסה לאבן את אידה ותקף את לוז, אבל היא ידעה שבסופו של דבר המטרות שלו נכונות.

אבל להגיד תודה ליד ימינו של הקיסר, השומר המוזהב? הוא עקב אחרי רצונו של בלוס בלי לשאול שאלות, ותמיד הסתכל מלמעלה על כולם, למרות שהוא קיבל הכל על מגש של כסף מאז שהוא נולד. הוא אפילו הופיע בחתונה שלהם בשריון מלא, כולל המסיכה!

אבל ווילו התחילה להבין שהוא לא היה רק השומר המוזהב. הוא היה גם האנטר - הגבר שהיה כבר בשנות העשרים לחייו, ועדיין ישן עם בובות פרווה. הגבר שהסמיק כשקיבל מחמאות. הגבר שהיה לו אכפת מספיק ממכשפה שבקושי הכיר, שהוא סיכן הכל בשביל לשמור על חיית הכוח שלה בסוד.

ווילו חייכה אליו כשהיא הרגישה דמעות מעקצצות בעיניה. האנטר פער את עיניו במבוכה, הסומק מאוזניו מתפשט גם ללחיו. היה נראה שהוא באמת לא ידע מה לעשות עם עצמו.

״תודה, האנטר.״

		הפרק הבא