הנכד של וולדמורט-הגרסה שלי

דממה הישתררה בחדר, והארי וחבריו המתינו בנשימה עצורה לשמוע את תגובת חברי המסדר על מה שסיפר להם דמבלדור, הארי בעצמו לא היה בטוח מה תגובתו, כל העניין הזה היה מטלטל והמחשבה שעלול להיות להם אויב נוסף, דם מדמו של וולדמורט הייתה מחרידה.

ראשון קינגסלי דיבר, בקולו העמוק הוא שאל את השאלה המתבקשת ביותר באותו רגע "מה בעצם אתה מבקש ממנו לעשות? אני לא חושב שמישרד הקסמים יראה בעין יפה טיול פיתאומי שלי לחו"ל ולמען האמת, כשאני מסתכל על כל האנשים פה בחדר, אני לא יודע מי מביניהם יוכל לנסוע, אני ומרבית האנשים פה עובדים במשרד הקסמים, ובעיקר על ארתור שר הקסמים כבר שם עין, סיריוס הוא פושע נימלט, לופין, טוב, אולי לופין הוא אופציה מוצלחת, אבל הוא לא ילך לבדו, " סיים קינגסלי  לשפוך את טיעוניו.

"מובן שלופין לא ילך לבד" ענה לו דמבלדור, הארי יכל לחזות בעיני רוחו את עיניו הכחולות נוצצות מאחורי זגוגיות המשקפיים החרמשיות " אני רוצה שהנערים הצעירים ילכו איתו" הארי כמעט פלט קריאת הפתעה אשר הייתה חושפת את דבר קיומם מחוץ לחדר, לשימחתו הוא הצליח למנוע זאת מעצמו ברגע האחרון, דמבלדור רוצה שהם ילכו לפגוש את הנכד של וולדמורט? כנראה שמולי חשבה כמוהו כי היא הראשונה שדיברה "דמבלדור, לא יכול להיות שאתה רציני, אתה מצפה מהארי, רון הרמיוני וכל השאר ללכת לפגוש את הנכד של וולדמורט? חשבת על הסכנות? ובכלל, מי פה הולך לספר להארי שלמי שהרג את ההורים שלו יש נכד?" היא סיימה את הנאום שלה בהתנשפות קלה, והארי היה יכול לדמיין את פניה האדומות מעט.

"טוב" אמר לה דמבלדור "את הבעיה האחרונה כבר ניפתרה מעצמה, אני חושש שהיו לנו מאזינים לשיחה הזאת" עד שכל החבורה הבינה שהתכוונו אליה הקלת כבר ניפתחה וחשפה אותם עומדים בחוץ מסביב לאוזניעזר, "אופס" אמר רון, "אופס?! זה מה שיש לך לומר רונלד וויזלי?!" גברת וויזלי התקדמה ונעמדה ממש מולם ככה שלהארי היה זווית ראייה טובה על פניה האדומות. "ואתם-" גברת וויזלי התקרבה אל התאומים ותלשה להם את האוזניעזר שהם החזיקו ביד "לא אמרתי לכם להשמיד את זה? אה?"

"די, די, מולי. טיבעי שהילדים יהיו סקרנים" אמר אדון וויזלי, וגברת וויזלי נעצה בו מבט מצמית והוא מיהר לתקן את דבריו "אבל זה בהחלט לא אומר שמותר להם לצותת. אתם לא תעשו את זה יותר, נכון בנים?" רון והתאומים מיהרו להנהן למרות שכולם ידעו שהם לא יעמדו בזה. כשגברת וויזלי נירגעה קצת היא זזה משדה הראייה שלהם ונתנה להם לראות את שאר החדר.

חברי המיסדר ישבו סביב שולחן ארוך ודמבלדור ישב בקצהו, הארי מיהר להיסתכל על מנהל הוגוורסט אבל הוא מצידו לא היסתכל להארי בעיינים. "תני להם להיכנס מולי" אמר דמבלדור "אני רוצה שהם ישמעו את המשך הדברים, הם נוגעים גם אליהם" במורת רוח ברורה פתחה גברת וויזלי את הדלת עד הסוף ונתנה להם להיכנס לחדר. החבורה נכנסה והתיישבה בהיסוס מיסביב לשולחן הארוך.

"אז שמעתם הכל אה?" אמר סיריוס תוך שהוא פונה מעט לכיוונם, הוא לא היה נשמע כועס, למעשה, הוא נשמע אפילו גאה. הם נעו באי נוחות בכיסאותיהם נבוכים שניתפסו בקלקלתם "נחזור לעיניניינו" אמר דמבלדור "נסיעה לאמריקה" דמבלדור נעמד "תחשבו על היתרונות שבלשלוח דווקא אותם-" הוא החווה בידו לעבר הארי "לאמריקה. למשרד הקסמים בטח לא יהיה אכפת שילדים יבלו את החופש שלהם באמריקה" קינגסלי הינהן, כנראה מתחיל להבין את ההיגיון "למעשה" הוא הוסיף "הם בטח ישמחו שהארי כבר לא בסביבה להפיץ את חרושת השמועות על השיבה של דמבלדור"

"בדיוק" אמר לו דמבלדור "בנוסף על כך, מדובר במשימה שהם יכולים לבצע. אני שולח לשם אנשים רק ליתר ביטחון, תחושת הבטן שלי אומרת לי שפרסאוס הוא לא אוכל מוות אבל אני מעוניין לדעת מה הסיפור שלו. וכמובן-" הוא מוסיף לפני שגברת וויזלי תקטע אותו "שלא נישלח אותם לשם ללא הגנה, לופין, אתה תלך איתם, וגם את גברת וויזלי" הוא הינהן אליה, ואז העביר את מבטו על שאר השולחן "התוכנית מוסכמת על כולם?" היהנהונים רבים נראו מסביב לשולחן. הארי התחיל להתעצבן, ברור שהוא רוצה לעשות דברים בשביל המסדר, הוא רוצה להילחם, אבל נמאס לו שאין לו שליטה על החיים שלו "רגע אחד" הארי היתרעם "ומה אם אני לא רוצה ללכת ליפגוש את הנכד של וולדמורט?"

הפרק הקודם		הפרק הבא