נונסנס בהוגוורטס

                       זכויות יוצרים לרווחים!       

לא אבל לא לכולם

נגיד הרווחים בין המילים שממש עכשיו אני כותבת לא שייכים למילי

בכללי שתדעו זכויות יוצרים על הכתיבה של הפרקים שייכים לי זכויות יוצרים על הרווחים המיותרים וההשראה לרוב הנונסנס בפאנפיק שייכים למילי

---------

"מיאו," אמר רון.

"מה?" הרמיוני הסתובבה בכיסאה כדי להביט בו בבלבול. הייתה זו שעת צהריים, והארי, רון והרמיוני ניצלו אותה כדי לעשות את שיעורי הבית שלהם בחדר המועדון.

"מה מה?" רון שאל.

"מה מה מה?"

"מה מה מה מה?"

"מה מה מ-"

"אתם חושבים שסיריוס בלק מנסה להרוג אותי?" תהה הארי בקול. עם כל האנשים ששנאו אותו, הארי כבר מראש הניח שכל מי ששמע עליו רצה להרוג אותו. הוא מעולם לא תהה אם זה בגלל האופי שלו; הרי הוא כל כך מתחשב, וצנוע, וחכם ומדהים ומיוחד. הוא גם הchosen one אז כאילו.

"ברור," אמר רון. "למה לא."

רגע אחר כך, הארי קם ועשה כל מיני דברים שנמשכו כמה דקות שנמשכו כמה שעות שנמשכו כמה ימים שנמשכו כמה שבועות שנמשכו כמה חודשים. או במילים אחרות מדלגים לסוף הספר השלישי כי הכותבת פתאום החליטה שזה הזמן שבו מתרחש הפאנפיק הזה.

"חייבים להציל את סיריוס!" אמר מישהו כלשהו מתישהו אחרי שהארי והרמיוני התעוררו בבית החולים. אולי דמבלדור.

"שלושה סיבובים יספיקו," אמר מישהו שבטוח היה דמבלדור. אני? עושה ממש ברגעים אלו ריוואצ' על הסרט השלישי?? פחחח

בקיצור הארי והרמיוני הלכו למקום עם הסוהרסנים וזה והסתכלו על סיריוס והארי וכל הסוהרסנים או משהו כזה ואז הגיע החלק המעניין!!

"עוד רגע אבא שלי יופיע ויציל אותנו," הארי אמר בהתרגשות. הרמיוני נאנחה.

"הארי, אני מצטערת, אבל זה לא הגיוני. אבא שלך לא יבוא," היא אמרה בזהירות.

"אני אומר לך, אני ראיתי אותו. הוא הטיל את הפטרונוס."

"הארי, הוא מ-"

"הוא יבוא."

"אבל הוא-"

"אני בטוח."

"אבל זה לא-"

"נע-אה."

"הוא לא יבוא, האר-"

"הוא כן."

"הוא לא."

"הוא כן."

"הוא כן."

"הוא ל- מהה?"

"חהחה נפלת לזה."

הארי והרמיוני צפו במאות הסוהרסנים תוקפים את הארי וסיריוס עד שהארי קלט שיש סיכוי קל שבקלים שהאבא המת שלו לא יופיע והטיל את הפטרונוס בעצמו. אחרי זה הם עלו על בקביק ועפו אל משרדו של פרופסור פליטיק כדי להציל את סיריוס, הארי מחייך בהתרגשות.

"את צדקת, הרמיוני! זה לא היה אבא שלי שראיתי קודם! זה היה אני!" הוא אמר בציטוט מתורגם מהסרט השלישי. "ראיתי את עצמי מזמן את הפטרונוס לפני זה! ידעתי שאני יכול לעשות את זה בפעם הזאת בגלל ש... טוב, כבר עשיתי את זה! זה הגיוני?"

פתאום הפרק הזה מזכיר מאוד חלקים מבחזרה לעתיד. רק ב... בריטית. והרמיוני לא מתעלפת כל שנייה בלי שום סיבה נראית לעין כמו ג'ניפר.

"הארי... פוטר."

הארי קפא משמיעת הקול המוכר להחריד. לאט לאט בקביק איבד גובה, עד שהם נחתו בעדינות על האדמה. "פ-פרופסור," הארי אמר, רועד.

פרופסור סנייפ עמד מולם, עטוף בגלימתו השחורה הרגילה אשר גרמה לו להידמות יותר לעטלף עצום מאשר לבן-אדם. "ככה," הוא אמר בפשטות וצעד צעד אחד לעברם. "מסתבר שהארי פוטר המהולל יכול להיות בשני מקומות באותו הזמן, אם הוא רוצה."

הארי והרמיוני ירדו באיטיות מבקביק, והארי התקרב לסנייפ בחשש. הוא היה במרחק מטר ממנו כאשר סנייפ אמר, "אתה בטח מצטער על הסנדק שלך. אפילו להארי פוטר המפורסם בטח היה קשה לראות את האדם היחיד שאכפת לו ממנו מת מול עיניו."

"מ-מה?" הארי שאל, מנסה לא להקיא. סיריוס לא היה מת, עדיין. or was he?????

TO BE CONTINUED

---------

"מה הקטע עם כל האנגלית?" שאל רון בציר זמן כלשהו. הונסטלי אין לי מושג איפה הוא בשלב זה של הפרק. האם זה קשור איכשהו? ומה באמת הקטע עם כל האנגלית? תגלו בפרק הבא!!! או שלא!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא